אור ברסלב

תורת חיים על סנהדרין· רבי אברהם חיים שור

דף צ

דף פט

כל ישראל כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא והא דקאמר בפרק הנושא נפק בת קול ואמרה כל דהוה באשכבתיה דרבי מזומן לחיי העולם הבא אע"ג דכל ישראל יש להם חלק לעולם הבא כתבו התוספות שם דכל היכא דאמר מזומן לחיי העולם הבא היינו בלא דין ובלא יסורין. ובפרק סדר תעניות אלו דקאמר רב ברוקא הוה קאי בשוקא דבי לפט אתי אליהו איתחזי ליה א"ל מי איכא בהאי שוקא בר עלמא דאתי אמר ליה ליכא אע"ג דכל ישראל יש להם חלה"ב יש לפרש נמי ששאלו מי איכא בהאי שוקא. בר עלמא דאתי כמות שהוא חי עתה בלא דין ובלא יסורין אבל לאחר מיתה המיתה וחיבוט הקבר ועונשו של גיהנם מכפרין ויש לו חלה"ב:

ואלו שאין להם חלק לעולם הבא האומר אין תחיית המתים מן התורה בגמרא מפרש טעמא לפי שהוא כפר בתחיית המתים לפיכך לא יהיה לו חלק בתחיית המתים מכאן משמע בהדיא דחלק לעולם הבא דנקט ש"ס בכולה דוכתא היינו תחיית המתים ולאו היינו עולם הנשמות הבא לאדם אחר מיתתו וכן משמע בפרק שני דייני גזירות דקאמר ודם ענב תשתה חמר אמרו לא כעולם הזה העולם הבא העה"ז יש בו צער לבצור ולדרוך העולם הבא מביא ענבה אחת בקרון או בספינה ומניחה בזויות ביתו ו ספק הימנו בפטם גדול ועציה מסיקים תחת התבשיל משמע דעולם הבא היינו תחיית המתים דבעולם הנשמות לא שייך למימר ענבה אחת בקרון וכו' וכן משמע ממ"ש התוספות בפ"ק דר"ה גבי הא דקאמר שעשה כיתות ליום הדין דהיינו כשיחיו המתים שכתבו ואף ע"פ שכבר נידונו לאחר מיתתם לגן עדן או לגיהנם מפני הנשמה עדיין יהיה דין אחר אם יזכהו לחיי עולם הבא שהוא קיים לעולם והיינו דבפ"ק דעובד כוכבים גבי קטיעא בר שלום וגבי ר' חנניא בן תרדיון וקלסטנירו וגבי רבי אלעזר בן דורדיא נקט ש"ס יצתה בת קול ואמרה פלוני מזומן לחיי עולם הבא מדנקט לשון מזומן משמע דעדיין אין להן חלק לעולם הבא עד לאחר שיהיו בתחיית המתים. מיהו קשה ממה שיסדו ביוצר תפילת שבת אין כערכך ה' אלהינו בעולם הזה ואין זולתך מלכנו לחיי העה"ג אפס בלתך גואלנו לימות המשיח ואין דומה לך מושיענו לתח"ה משמע דעה"ב לאו היינו תחיית המתים:

וכי אהרן לעולם קיים פירש"י ז"ל כלומר וכי אהרן חיה כל כך שתנתן לו תרומה והלא לא נכנס לארץ ישראל וכו' ופירושו תמוה דאם כן מה הוצרך למימר וכי אהרן לעולם קיים הוה ליה למימר והלא לא נכנס אהרן לארץ ישראל שנותנין לו תרומה ותו לא לכך נראה דכיון דקרא סתמא כתיב ונתתם ממנו תרומת ה' לאהרן הכהן משמע דלעולמי עד יתנו לו תרומה כשאר מצות שנוהגים לעולם לכך קא מתמה וכי אפשר לומר כן שיתנו לו תרומה לעולמי עד וכי אהרן קיים לעולם והלא לא נכנס לארץ ישראל שיתנו לו תרומ' כלל כל שכן דלא שייך למימר שיתנו לו תרומה לעולם אלא ודאי לתחיית המתים קאמר קרא דאז יהיה אהרן קיים לעולם ויתנו לו אז תרומה לעולם דבי רבי ישמעאל תנא הא דכתיב לאהרן הכהן סתמא דמשמע דנותנין תרומה לאהרן הכהן לעולם אתי לאשמעי' דלעולם אין נותנין תרומה אלא לכהן חבר דומיא דאהרן הכהן שהיה חבר:

דכתיב ויאמר ה' אל משה הנך שוכב עם אבותיך וקם ואם תאמר והא פשטא דקרא משמע דוקם אלקמיה קאי ומנא ליה למילף מיניה תחיית המתי' וי"ל דודאי אלקמיה קאי אלא דקרא יתירא הוא דהוה מצי למיכתב הנך שוכב עם אבותיך וזנה העם הזה לכך דרשי' ליה נמי אדלעיל והוי כאלו כתיב הנך שוכב עם אבותיך וקם וקם העם הזה וזנה. ולפי זה דוקם קאי אדלעיל ואדלקמיה נרא' דקרא רמז נמי להא דאיתא באיכה רבה שאמר הקב"ה לירמיה בשעת החורבן שילך ויעמוד על שפת הירדן ויקרא בן עמרם עמוד הגיע השעה שאתה מבוקש לפני הקב"ה וכן עשה העמידו למשה והיה צועק ובוכה וכו' לכך קאמר הנך שוכב עם אבותיך וקם וקם העם הזה וזנה בישרו הכתוב שיעמוד ויקום מקברו בשעת החורבן וזה שאמר וקם העם הזה וזנה וגומר ועזבתים והסתרתי פני והיה לאכול הודיעו שיקום מקברו בשעה שיהיה העם לאכול דהיינו שעת החורבן דכולי קרא בחורבן אייר:

שפתותיו דובבות בקבר לפי ששכר תורה ומצות בהאי עלמא ליכא אלא בעולם הנשמות מקבלת הנשמה שכרן אבל הגוף שהוא קבור בעולם הזה אינו מקבל שכר עד זמן תחיית המתים כשאומרים הלכה בשמו בעולם הזה אז אפילו הגוף הנקבר בעולם הזה מקבל שכר ששפתותיו דובבות ויש לו הנאה בזה שדומה כאלו הוא חי והיינו דאמר דוד המלך אגורה באהלך עולמים ואמרו חז"ל שבקש שיאמרו הלכה משמו בעולם הזה דכשנשמתו בישיבה של מעלה ושפתותיו דובבות בקבר כאלו הוא חי נמצא שבשעה אחת דר בשני עולמות ולכך כתיב אגורה באהלך דהיינו בישיבה של מעלה ובישיבה של משה שאין לג להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה

עד שאמר להם מקרא זה אשר נשבע ה' לאבותיכם לתת להם קצת תימה דמייתי האי קרא דפרשת עקב ולא מייתי קרא דלעיל וגם הקימותי את בריתי אתם לתת להם את ארץ כנען דפרשת וארא:

וכי שלשה עולמים יש וא"ת פשיטא דשלש עולמות נינהו העולם הזה ועולם הנשמות ותחיית המתים וי"ל דעולם הנשמות ועולם התחייה תלוין זה בזה שכל הזוכה לעולם הנשמות יזכה לתחיית המתים וכל הנכרת מעולם נשמות נכרת מעולם התחייה ואם כן בשתי כריתות סגי מיהו קשה מהא דתניא בפ"ק דר"ה שלש כתות ליום הדין פירוש כשיחיו המתים משמע דאע"ג שכבר נידונו אחר מיתתם לגן עדן או לגיהנם עדיין יהיה דין אחר אם יזכה לתחיית המתים כמ"ש התוספות שם:

לא אמרתי אלא בזמן שעונה בה שכל אדם שלא עשה תשובה עונותיו קשורין בנשמתו לכך כתיב עונה בה:

הא הוו עפרא ועפרא מי קא חיי וא"ת מה עלה על דעתו והרי כל העולם כולו ברא כ"ש שבידו להחיות מתים ועוד דהל"ל אמריתו דשכבי חיי וכי אפשר הוא ותו לא ומה הוצרך למימר הא הוו עפרא וכו' וי"ל שהשואל לא היה מאמין בחדוש העול' היה סבר שהעול' קדמון חלילה כדעת הכופרי' האומרי' שאין כח בידו לבראת יש מאין אלא יש מיש לכך אמר כיון דהוו עפרא כאין דמי ומי קא חיי והשיבה לו בתו דלאו יש מאין הוא אלא יש מיש ק"ו מן המים או ק"ו מכלי זכוכית ולפי זה בעובדא דבסמוך דקאמר עכשיו שיש מים ועפר עאכ"ו צ"ל כלשון ראשון שפירש"י ז"ל דאי כל' שני שכל העולם כולו ברא בתוהו הא ההוא שואל לא היה מאמין בחדוש העולם:

תוכן העניינים

תורת חיים על סנהדרין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה