אור ברסלב

תורת חיים על סנהדרין· רבי אברהם חיים שור

דף עג

דף עב

אין הכי נמי ואלא ניתן להצילו בנפשו מנא לן אתיא בק"ו כו' אע"ג דברייתא בהדיא קתני ת"ל לא תעמוד על דם רעך אורחא דש"ס הוא לאתויי קרא דפשיט טפי כמ"ש התוס' בפ' אחד דיני ממונות דיליף ראיית נגעים ביום מביום הראו' בו ובפ"ק דמועד קטן יליף לה רבא מכנגע נראה לי לי ולא לאורו וקרא דביום הראות בו מוקי למילתא אחריתי. ונראה דאע"ג דאיצטרי' קרא דלא תעמוד על דם רעך לטובע בנהר וכו' מ"מ הא דניתן להצילו בנפשו נמי ילפינן מיניה ומעיקרא לא פריך אלא משום דמשמע ליה דלא אתי קרא אלא לטובע בנהר וכו' דמסתבר אבל כולי האי להרוג חבירו כדי להצילו אימא לא אבל כיון דילפינן מנערה המאורסה דניתן להצילו בנפשו מוקמינן קרא דלא תעמוד על דם רעך להך מלתא נמי ונפקא מינה דאי מנערה המאורסה ה"א עשה קמ"ל דעובר בלאו דלא תעמוד:

נעבדה בה עבירה הוא מצילין אותו בנפשו אע"ג דמלתא דפשיטא הוא דכיון דכבר נעשית העבירה הרי הוא כשאר כל חייבי מיתות שאין ממיתין אותן בבית דין י"ל דאתי לאשמעינן אף על גב דלא גמר ביאתו אלא הערה בה מ"מ כיון דנעבד בה עבירה אין מצילין אותו וכן משמע מדברי הרמב"ם ז"ל בפ"ק מהלכות רוצח:

דאמר רבא רודף שהיה רודף כו' בין של נרדף בין של כל אדם פטור תימא דרבא אית ליה הכא דממון לזה ונפשות לזה פטור ובפרק קמא איתא אמר רבא פלוני בא על נערה המאורסה בתו של פלוני והוזמו נהרגין ומשלמין ממון לזה ונפשות לזה והראב"ן בסימן נ"א כתב דהכא שאני דמתחייב בנפשו קודם שמתחייב בתשלומין אבל בפ"ק חיוב מיתה וממון בהדדי קאתי וזה דוחק דכיון דפטריה רחמנא משום דקים ליה בדרבה מינה כי מתחייב בנפשו קודם שמתחייב בתשלומי מאי הוי אכתי קים ליה בדרבה מינה ועוד דבפרק הגוזל בתרא פירש"י ז"ל בהדיא דהכא ברודף ששיבר כלים נמי תשלומין וחיוב מיתה באין כאחד לכך נראה דשאני רודף דכיון דניתן להצילו בנפשו הוה ליה מחוייב מיתה לכל אדם וה"ל מיתה ותשלומין לאחד א"נ דוקא גבי עדים זוממין ממון לזה ונפשות לזה חייב משום דבעינן שתתקיים הזמה כלפי כל אחד ומיהו ממון ונפשות בחד גברא פטור כיון דמתקיים בו קצת הזמה אבל בעלמא מודה רבא דממון לזה ונפשות לזה פטור כן כתבו התוספות בפרק אלו נערות:

תוכן העניינים

תורת חיים על סנהדרין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה