תורת חיים על סנהדרין· רבי אברהם חיים שור
דף סב
מאחת שם משמעון וכן דן מדניאל אע"ג דמם משמעון פתוחה ודשם סתומה ונון דדניאל כפופה ודדן פשוטה בפרק הבונה פריך לה ומשני דסבירא ליה סתום ועשאו פתוח כשר:
הניחא לאביי דאמר חייב אלא לרבא וכו' ליש מפרשים שכתבו התוס' לעיל דפלוגתייהו דאביי ורבא בעבודת כוכבים ומזלות שהכל עובדים אותה מאהבה ומיראה דומיא דהמן אבל בסתם עובדי כוכבים ומזלות מודי רבא דחייב ד' דהיינו סך ע"ד שעות רמז לדבר שובה ישו קשה דא"כ משכחת לה שפיר שוגג בלא מתכוין מאהבה ומיראה אפי' לרבא ובסתם עובדי כוכבים פיהו לעיל גבי שגגת עובדי כוכבים דפריך ש"ס נמי הניחא לאביי דאמר חייב כו' ניחא דאע"ג דמיתוקמא אפי' לרבא ובסתם עובדי כוכבים מ"מ כיון דלא קאי הכי לא חש לדקדק וכמ"ש התו' דלהכי לא מוקי לה במגפף לעובדי כוכבים שדרכה בגיפוף והוא סבור שאין דרכה בכך:
נתכוון להגביה את התלוש וחתך את המחובר נקט הכי משום דבעי לאוקמי אפי' לאביי דפוטר בפ' כלל גדול נתכוון לחתוך את התלוש וחתך את המחובר דלדידיה לא משכחת לה שגג בלא נתכוון אלא בכה"ג אבל לרבא משכחת לה בשגג בלא מתכוון אפילו נתכוון לחתוך את התלוש וחתך את המחובר דהיינו ונמצא שהוא מחובר לפירוש ר"ת ז"ל כדאיתא התם וא"ת מאי שנא שוגג זה משוגג דכל התורה כולה דלא מכוין נמי לאיסור ותירצו התו' בפרק ספק אכל דבכל התורה כולה אומר מותר הוא בשוגג בדבר שהוא ידוע לנו אבל הכא לדבר שהוא היתר לכ"ע אם היה כפי מה שהוא סבור:
מובילנא מאניה בתריה לבי מסותא כלומר אודה לו שהוא גדול ממני בתורה ושאני ראוי לשמש לו כתלמיד המשמש לרבו וכה"ג איתא בפ' כיצד הרגל גבי הא דאמר ליה רב חסדא לרמי בר חמא לא הוית גבן באורתא בתחומא דאמר ליה לכי תשמש לי כלומר לכשתודה לי שאני גדול ממך בתורה ושאתה ראוי לשמש לי כתלמיד המשמש לרבו ונקט הכא מובילנ' מאניה בתריה לבי מסותא משום דקיימא לן תלמיד אל יכנס עם רבו למרחץ אא"כ רבו צריך לו שישמשנו: