תורת חיים על סנהדרין· רבי אברהם חיים שור
דף נט
שנאמר אשר יעשה אותם האדם וחי בהם אתלמוד תורה קאי דברישא דקרא כתיב ושררתם את חקותי ואת משפטי אשר יעשה את. האדם ושמרתם היינו משנה כדפי' רש"י ז"ל בפ' ואתחנן גבי ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים:
הא למדת שאפילו עכו"ם ועוסק בתורה הרי הוא ככהן גדול משום דאורחא דקרא הוא בעלמא היכא דבני לרבויי עכו"ם למיכתב ליה ריבוי באפי נפשיה כי ההיא דקתני לעיל איש איש לרבות את העכו"ם ולאו אורחא דקרא למיכלל עובדי כוככים ומזלות בהדי ישראל בחד סיבה והכא דכלל הכתוב כהנים לוים וישראלים ועיבד כוכבים ומזנות ואפי' כהן גדול בהדי הדדי בחד תיבה דכולהו בכלל האדם נינהו לומר לך דכולן שקולין ושוין הן בעסק התורה שאפי' העובדי כוכבים ומזלות שהוא שפל ופסול שקול הוא בזה ככהן גדול שהוא חשוב ומיוחס שבישראל ועוסק בתורה וכי האי גוונא דרשינן בעלמא יקרה היא מפנינים מכהן גדול הנכנס לפני ולפנים דממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ כלומר התלמיד חנם אכ"ג דממזר ופסול הוא עדיף מעם הארץ אפילו כשהוא כ"ג המיוחס שבישראל:
אדרבא מדנשנית בסיני לישראל נאמרה לישנא דאדרבא בכל מקום משמע דאיפכא מסתברא קאמר והכא אי אפשר לפרש כן דליכא למימר דס"ל דאי לאו דנשנית בסיני מסתבר למימר דלזה ולזה נאמרה אכל השתא דנשנית בסיני ש"מ דלישראל נאמרה דהא בתר הכי קאמ' אדרב' מדלא נשנית בסיני לעובדי כוכבים ומזלות נאמרה ולא לישראל וליכא למימר דמעיקרא הוה סבר דכל שנאמר לעובדי כוכבים ומזלות לחוד לזה ולזה נאמרה אבל השתא דמשני ליה מד שנית עובדי כוכבים ומזלות כו' אלמא אי לאו דנשנית לא אמרינן לזה ולזה נאמרה לכך פריך לעובדי כוכבים ומזלות ולא נשנית בסיני לישראל נאמרה כו' אדרבא הא איפכא מסתברא כו' דא"כ כי משני ליכא מידעם דלישראל שרי כו' אכתי תיקשי לפה לי למיהדר ולמתני עובדי כוכבים בסיני תיפוק ליה דליכא מידעם דלישראל שרי כו' אלא על כרחך צריך לומר דלא נישנית עובדי כוכבים ומזלות אלא משום מילה ופריה ורביה דנא תימא אינהו נמי לזה ולזה נאמרו לכך נראה דלישנא דאדרבא לאו דנקט והוי כאלו אמר ואימא מדנישנית לישראל נאמרה וכו':
אדם הראשון לא הותר לו בשר לאכילה והא דיליף לעיל מאכל תאכל דנאסר לו אבר מן החי כתכו התוספות ורש"י ז"ל לעיל דנפקא מנה דאפילו אבר שנפל מאליו אסור ועוד נראה דרב פליג וס"ל דאדם הראשון לא נצטוה על אבר מן החי כי אם על שש מצית והכי איתא בב"ר פי"ו ויצו ה' אלהים על האדם לאמר וגומר ר' לי אמר ציוהו על שש מצית ויצו על עובדי כוכבים ומזלות וכו' וכן אתא במדרש רבה פר' ואתחנן הלכה על כמה דברים נצטוה אדם הראשון כך שנו חכמים על ששה דברים נצטוה אדה"ר על עובדי כוכבים ומולות וכו' אמר רבי וכולן בפסוק א ד ויצו ה' אלהים וגומר וכן כתב הרמב"ם ז"נ בפרק ט' מהלכות מלכים על ששה דבר ם נצטוה אדם הראשון על עובדי כוכבים ומזלות ועל ברכת השם וכו' הוסיף לנח אבר מן החי שנא' אך בשר בנפשו וגו':
מלאכי השרת היו צולין ט בשר ומסננין ט יין אבל לחם היה מוכן לפניו ולא היה צריך שום תיקון כי אז היתה הארץ מוציא גלוסקאות כמו שתוציא לעתיד כדאמרין ן בפ"ב דשבת אלא אחר שחטא נתקלל בזעת אפיך תאכל לחם משמע דקודם לכן לא היה צריך להטריח עצמו בתיקון הלחם וכן איתא בב"ר מה היה אותו האילן שאכל ממנו אדם וחוה ר' מאיר אומר חטים היו ר' שמואל בר יצחק בעי קמי ר' זעירא א"נ אפשר חטים היו א"ל אין והכתיב עץ א"ל מתמרות היו כארז הלבנון א"ר יעקב איתפלגין ר' נחמיה ורבנן ר"נ אומר המוציא לחם מן הארץ שכבר הוציא לחם גן הארץ ורבנן אמרי מוציא נחם מן הארץ שהוא עתיד להוציא לחם מן הארץ שנא' יהי פסת בר בארץ: