אור ברסלב

תורת חיים על סנהדרין· רבי אברהם חיים שור

דף מז

דף מו

כי היכי דתיהוי ליה כפרה לאבוה וא"ת והא במסקנא פשיט דיקרא דשכבי הוא מדאמר ר' נתן סי' יפה למת כשלא נספד דיש לו כפרה ואי לאו יקרא דשכבי הוי אמאי מיכפר בבזיוני וא"כ מאי משני הכא כי היכי דתיהוי כפרה לאבוה אכתי איפשיט דיקרא דשכבי הוי דאי לאו הכי אמאי מיכפר בבזיוני וי"ל דמלך שאני דאיכא בזיון טפי לגביה כשלא נספד ונקבר כהלכה אע"ג דהספדא יקרא דחיי הוא כמ"ש התו'. ועוד נראה דהא דבעי הספידא אי הוי יקרא דחיי כו' בחלילין ומקוננות וכיוצא בהן קמיבעי ליה אבל כשגוררין מת על המטה של חבלים אפי' אי הוה בזיונא דחיי פשיטא דבכה"ג בזיונא דשכבי נמי הוה וקא בעי למיפשט מחזקיה דכיון דאפי' גרירת המת על חבלים לאו בזיונא דחיי הוא כ"ש כשאין מביאין חלילים ומקוננות ודחי לעולם הספידא יקרא דחיי הוא ומשום כפרה דאבוה הוא דעביד הכי דישראל מחלי יקריהו לגביה ומיהו כפרה אית ליה בבזיונו דאע"ג דהספדא יקרא דחיי הוא גרירה במטה של חבלים פשיטא דבזיונא דשכיבי נמי הוא:

ואמאי כיון דמיקטיל הוה להו כפרה כתבו התו' והא דתנן בחלק אנשי עיר הנידחת אין להן חלק לעוה"ב הני מילי דלא איקטיל אבל אם דנו אותן והרגום יש להם חלק וא"ת לסברת אביי דקא מדמה נהרג מתוך רשעו למת מחוך רשעו אמאי אקשי ליה לרב יוסף מברייתא דתני רב שמעיה טפי הוה ליה לאקשויי ממתני' דחלק דקתני אנשי פיר הנידחת אין להן חלק לעוה"ב אלמא דלית להו כפרה והתם נמי מקרא יליף לה דכתיב יצאו אנשים בני בליעל וגו' וי"ל דאביי נמי ידע דיש לחלק בין נהרג מתוך רשעו לבין מת מתוך רשעו הלכך אי לאו ברייתא איכא למימר דכל מי שנתחייב מיתת ב"ד כיון דאיקטיל הויא ליה כפרה דכל מי שמת במיתה שנתחייב בה מיתתו מכפרת אבל לא איקטיל אע"ג דמת מיתת עצמו ואין מיתה בלא חטא אין מיתתו מכפרת כיון דלא נהרג ומת במיתה שנתחייב בה ולכך אנשי עיר הנידחת היכא דלא איקטול אין להם חלק לעוה"ב אבל מברייתא דרב שמעיה פריך שפיר דפורשי מדרכי ציבור הם הם אנשים שפרקו עול המצות שאין נכללין בכלל ישראל בעשיית המצות ובכבוד המועדות וישיבת בתי כנסיות ובתי מדרשות כמ"ש הרמב"ם ז"ל בפ"ק מהלכות אבלות דלא מיחייבי מיתת ב"ד ואפ"ה אין בנו מטמא לו כשמת אע"ג דלא נתחייב במיתה אחריתי אלא בזו אפ"ה אין מיתתו מכפרת עליו א"כ מי שנתחייב מיתת ב"ד נמי אע"ג דאיקטיל ומת במיתה שנתחייב בה אין מיתתו מכפרת עליו והשיב רבא מי קא מדמי' נהרג מתוך רשעו למת מתוך רשעו דנהי דתרוייהו מתים במיתה שנתחייבו בה מ"מ כיון דהאי מת כי אורחיה לית ליה כפרה והאי כיון דלאו כי אורחיה מת אית ליה כפרה תדע דכתיב מזמור לאסף כו' אע"ג דהנך נמי הוו קא מיחייבי דינא דקטלא מעיקרא אפ"ה כיון דאיקטיל קרי להו עבדיך וקצת קשה למאי דמסיק מיתה וקבורה בעינן תו לא איצטריך לחלק בין מת לנהרג ושאני ההיא דרב שמעיה משום דעדיין לא נקבר וליכא אלא מיתה לחודא וא"כ הוה ליה למימר אלא מיפה וקבורה בעינן:

כפרה מאימתי קא הויא מכי חזו צערא דקברא פורתא מכאן משמע דכל קבורת מיתה כפרה הוי כמ"ש התוס' לעיל אבל מהא דקאמר לעיל מיתה וקבורה בעינן אין ראיה דאיכא למימר דוקא קבורת בית דין מיכפרא משום בזיונא דאית ליה מה שאינו נקבר בקברות אבותיו:

מאי טעמא דאביי משום דמעגלה ערופה איכא למילף דהזמנה מלתא היא ומעובדי כוכבים ומזלות איכא למילף דהזמנה לאו מלתא היא לכך בעי' ש"ס מ"ס דאביי כיון דאיכא למימר הכי והכי וקאמר משום דגמר שם שם מעגלה ערופה וכדמסיק דמסתבר ליה ספי למילף מעגלה ערופה משום דמידי דאורחא הוא וכיון דגלי קרא בג"ש למילף מעגלה ערופה דהזמנה מילתא היא ילפינן מיניה בכ"מ דהזמנה מלתא היא אבל אי לאו ג"ש לא הוה ידעינן אי נילף מעגלה ערופה דהזמנה מלתא היא אי נילף מעובדי כוכבים ומזלות דהזמנה לאו מילתא היא וכן צריך לומר אליבא דרבא דלהכי איצטריך למילף מג"ש לגלויי מלתא דכל מקום ילפינן מעובדי כוכבים ומזלות דהזמנה לאו מילתא היא ואי לאו ג"ש לא הוה ידעינן אי נילף מעובדי כוכבים ומזלות דהזמנה לאו מילתא היא אי נילף מעגלה ערופה דהזמנה מלתא היא והתוספות כתבו דאביי ורבא תרוייהו מצי למילף טעמייהו בין מעגלה ערופה בין מעובדי כוכבים למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה וקשה דא"כ למה להו למילף מת מג"ש נילף ליה נמי במה מצינו מעגלה ערופה ומעובדי כוכבים ומזלות למר כדאית ה ולמר כדאית ליה כי היכי דילפי להו בכל מקום דעל כרחך הא דלאביי הזמנה מלתא היא בכל מקום משום דמעגלה ערופה ומעובדי כוכבים ומזלות יליף במה מצינו וכן לרבא ילפינן מינייהו בכל מקום דלאו מילתא היא ונראה דלכך נקט ש"ס ורבא מ"ט לא אמר מעגלה ערופה כלומר כיון דמעגלה ערופה איכא למילף איפכא דהזמנה מילתא היא מנא ליה למילף מעובדי כוכבים ומזלות ולהכי לא קאמר ורבא מאי טעמא לא קאמר כאביי:

תוכן העניינים

תורת חיים על סנהדרין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה