אור ברסלב

תורת חיים על סנהדרין· רבי אברהם חיים שור

דף לז

דף לו

שהיא יושבת בטיבורו של עולם פירש"י ז"ל שבית המקדש באמצע של עולם ועוד נראה דלכך בית המקדש דומה לטיבור דכשם שתחילת יצירתו של אדם מן הטיבור הוא כדאיתא בפרק עגלה ערופה מהיכן הולד נוצר אבא שאול אומר מטיבורו ומשלח שרשו אילך ואילך כך תחילת יצירתו של עולם מבית המקדש הוה כדאיתא בפרק זה בורר כי השתות יהרסון דאיכא למאן דאמר אלו בית המקדש יהרס כדתנן אבן היתה שם מימות נביאים הראשונים ושתייה היתה נקראת ופירש"י ז"ל שממנה נשתת העולם שנא' אלהים דבר ויקרא ארץ ואמר מציון מכלל יופי במסכת יומא אומר עולם מציון נברא:

אל תיקרי בגדיו אלא בוגדיו דאל"כ הלא אין לך ריח רע יותר משטף של עזים כדפירש"י בפ' תולדות ונראה לפ' כדאיתא במדרש מור ואהלות קציעות כל בגדותיך אל תיקרי בגדותיך אלא בגידותיך שאפי' הבגידות נעשו זכיות ע"י תשובה ומעלות ריח טוב כמור ואהלות וקציעות ולהכי מייתי עלה עובדא דהנהו בריוני דהוה מקרב להו רבי זירא כי היכי דליהדרו בתשובה וכל אחד בא להוסיף דאי מסוגה בשושנים אימא דוקא צדיקים דסוגה בשושנים בסנהדרין כתיב ומכפלח הרימון רקתך לא שמעינן רשעים דריקה היינו שהוא ריק מתורה ומצות ומ"מ אינו פושע לעבור כ עבירה לכך מייתי לה מריח בוגדים דהיינו רשעים:

שלא יהו המינים אומרים הרבה רשויות לפי שהאדם הוא תכלית כל הנבראים ובעבורו נבראו כולם ואלו נבראו מתחילה יותר מאחד היה מקום למינים לומר הרבה רשויות יש וכל אחד ברא אדם לעצמו להיות תכלית כל הנבראים:

שאין דמך משור בידי כתבו התוס' מדמייתי הך עובדא אמתני' דכיצד מאומד משמע דדריש מהאי קרא דמאומד לא מיקטיל דמשמע ע"פ שנים עדים שראו את המעשה דמשמעות לשון עד לא הוי אלא בראה וידע מדכתיב בשבועת העדות והוא עד או ראה או ידע משמע דה"ק והוא עד גמור דראה וידע או ראה ולא ידע דהיינו מנה מניתי לך בפני פלוני ופלוני או ידע ולא ראה דהיינו מנה הודית לי בפני פלוני ופלוני כדאיתא בפרק שבועות העדות ואין להקשות כיון דלשון עדים לא שייך אלא בראה וידע א"כ בדיני ממונות דכתיב בהו נמי על פי שנים יקום דבר אמאי העדות מתקיים בידיעה בלא ראיה שאני התם דגלי קרא והוא עד או ראה או ידע דלא משכחת לה אלא בדיני ממונות כדאיתא בפרק שבועת העדות:

כמאן כרבי אחא כו' אין להקשות דלמא ע"כ לא פליגי רבנן אדרבי אחא אלא התם דלא הוה אלא אומדנא בעלמא אבל הכא דאיירי שמצא סייף בידו ודמו מטפטף והרוג מפרפר איכא למימר דבכי האי גוונא בדיני ממונות אפילו רבנן מודו דאמרי' דהוה ליה כידיעה בלא ראיה דאע"ג דסייף בידו והרוג מפרפר ודמו מטפטף אכתי לא הוי ידיעה בלא ראיה אלא אומדנא הוא כדמשמע בהדיא בפרק שבועת העדות ואע"ג דאומדנא דמוכח הוא מ"מ מלתא דרבי אחא נמי אומדנא דמוכח הוא כיון דגמל האוחר הוא ואותו גמל הנהרג נמצא בצידו ולא נמצא במקום אחר מוכח מלתא דזה הרגו ולהכי נקט ונמצא גמל הרוג צידו ולא קתני ונמצא גמל הרוג ביניהם:

מכנף הארץ זמירות שמענו כתבו התוספות כתוב בתשובת הגאונים שאין בני ארץ ישראל אומרים קדושה אלא בשבת דכתיב גבי חיות שש כנפים לאחד וכל כנף הוא אומר שירה אחת ביום בששת ימי החול וכו' כפ' אין דורשין לא משמע כן דמשמע התם דאין החיות אומרות שירה אלא בשתי כנפים בלבד דאיתא התם כתוב אחד אומר שש כנפים לאחד וכתוב אחד אומר וארבע כנפים לאחת כאן בזמן שבית המקדש קיים כאן בזמן שאין ב"ה קיים כביכול שנתמעטו כנפי החיות הי מנייהו אימעוט אמר רב אותן שאומרות שירה בהן כתיב הכא ובשתים יעופף וקרא זה אל זה ואמר וכתיב התם התעיף עיניך בו ואיננו אלמא שאין אומרות שירה אלא בשתי כנפים ומה שכתבו התוספות דהקב"ה משיב להם יש לי עוד כנף אחד שאומר לפני שירה וכו' נראה דהיינו הא דאיתא במדרש בראשית רבה תני רבי שמעון בן יוחאי אמרה שבת לפני הקב"ה רבש"ע לכולם יש ק זוג ולי אין בן זוג אמר לה הקב"ה כנסת ישראל הוא בן זוגך וכיון שעמדו ישראל לפני הר סיני אמר להם הקב"ה זכרו הדבר שאמרתי לשבת כנסת ישראל הוא בן זוגך הדא הוא דכתיב זכור את יום השבת לקדשו לפי שכל יום מימי החול יש לו כנף אחד מן החיות שאומרים בו קדושה והוא זוג שלו מלשון ופרשת כנפיך על אמתך שהוא ענין זיווג כך החיות פורשים כנפיהן ומקשקשין בקול כנפיהן כדפי' רש"י ז"ל בפרק אין דורשין וזהו זיווגו ושבחו של יום מלבד השבת שאין לה כנף לכך אמרה ולי אין בן זוג והשיב לה הקב"ה כנסת ישראל הוא בן זוגך כלומר יש לי עוד כנף אחד בארץ שאומר לפני קדושה בשבת שנאמר מכנף הארץ זמירות שמענו. והשתא ניחא הא דקאמר במדרש שאמר להן הקב"ה לישראל זכרו הדבר שאמרתי לשבת וכו' שנאמר זכור את יום השבת לקדשו לפי שאין ליום השבת שום כנף מכנפי החיות לומר בו קדושה לכך הזהיר את ישראל לומר בו קדושה וזהו שאמר להם זכור את יום השבת לקדשו שיזכרהו לומר בו קדושה:

תוכן העניינים

תורת חיים על סנהדרין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה