אור ברסלב

תורת חיים על סנהדרין· רבי אברהם חיים שור

דף לב

דף לא

אחד דיני ממונות פרק רביעי

ואי ס"ד בעינן דרישה וחקירה מאוחרים אמאי כשרים פירש רש"י ז"ל אלמא לא בעינן דרישה וחקירה דא"כ היכי מתרצינן למילתא דשטרא נימא זייפא הוא ולא ראו עדים החתומים בו את המלוה הזאת וקצת קשה דלמא איירי שבאו עדים ואמרו ידענו שהעדים החתומים בו ראו את המלוה הזאת אלא שקדמה לזמן הכתוב כאן שאחרוהו מלכותבו עד אחר זמן אי נמי כתבוהו בו ביום ואיחרו הזמן בכוונה וכן שטרי חוב המוקדמין איירי נמי שהקדימו הזמן בכוונה. ונראה דהכי פריך אי ס"ד בעינן דרישה וחקירה מאוחרין אמאי כשרין והא עדות שאי אתה יכול להזימה הוא ולאו עדות הוא דמידי הוא טעמא דבעינן דרישה וחקירה כדי שיבאו עדים לידי הזמה כדפירש"י ז"ל בריש פרק היו בודקין וכיון דמאוחרין כשרים לא יבאו לידי הזמה שאם יבאו עדים ויאמרו להם והלא עמנו הייתם באותו חדש או באותו יום וכו' מצי למימר שטר זה אחרנוהו וכתבנוהו ומעיקרא נמי פריך הכי היכי חיישי שמא אחרוהו וכתבוהו דכיון דבעינן דרישה וחקירה ע"כ לא חיישינן להכי דא"כ עדות שאי אתה יכול להזימה הוא אח"כ מצאתי בדברי הראב"ן ז"ל שכתב נמי כדפרישית

כתיב בצדק תשפוט עמיתך וכתיב צדק צדק תרדוף מרישא דקרא גופה דכתיב ושפטו את העם משפט צדק לא מצי פריך דצדק דרישא אמשפט קאי ואיכא למימר דאתו למעוטי דין מרומה כלומר משפט צדק ולא משפט מרומה כדאמרינן בפ"ק דשבת כל דיין שדן דין אמת לאמתו וכו' וכתבו התוס' דין אמת לאפוקי דין מרומה ולכך לא כתיב משפט צדק צדק אבל בצדק תשפוט וכן צדק צדק תרדוף דקאי אדיינין לכך רמי להו שפיר אהדדי:

אחד לדין ואחד לפשרה כיצד וכו' תימה מאי קשיא ליה דקאמר כיצד וכי עד השתא לא ידעינן איזהו דין ואיזהו פשרה וי"ל משום דתרדוף אדיין קאי משמע דאזהר רחמנא לדיין שירדוף ויעשה פשרה אפי' בע"כ של בעל הדין כי היכי דאזהר רחמנא לעשות דין בע"כ של נתבע וקשיא ליה הא תינח דין אלא פשרה מאי איכא למימר והא לאו בדיין תליא מילתא שאין כח ביד הדיין לעשות פשרה אלא א"כ נתרצו שניהם לכ"ק כיצד שתי ספינות וכו' פי' דקרא איירי היכא דאי אפשר לעשות דין אלא פשרה כגון שהיו שתיהן קרובות או רחוקות או טעונות דכיון דשתיהן שוות לענין הדין ע"כ צריך לעשות פשרה ביניהן ובכה"ג הזהיר הכתוב את הדיין שירדוף לעשות פשרה שמוטל על הדיין לשער כמה שכר העלה אחת לחברתה כדי שתדחה ואם תתרצה אחת מהן ליטול השכר הרי טוב ואם לאו יטיל גורל ביניהם איזהו תטול השכר ותדחה. והיינו דנקט הטל פשרה ביניהן ולא קאמר עשה פשרה ביניהן לפי שאין כח ביד הדיין לכוף לשום אחת מהן שתטול השכר ומדחה אלא שהדיין צריך לשער לפי אומד דעת כמה היא שכר הדחייה ויניח פשרה זו לפניהם והן יתרצו עצמן או יטילו גורל איזהו תטול השכר:

והא חסמינן להו ואע"ג דפתיחת זכות לא הוי אלא לאחר שדרשום וחקרום היטב ובאין לישא וליתן כדמשמע בפרק היו בודקין מכל מקום בשעת משא ומתן כשמהפכין בזכותו ואומרים שמא כך וכך כדי לזכותו דאפילו הוא עצמו יכול לטעון זכותו אפי' אחר שמוציאין אותו לסקלו כדאיתא ריש פרק נגמר הדין אז צריכין לחזור ולישאל את העדים שיעידו על אותו טענה של זכות אם היה כך וכך אם לאו וכיון דאמרינן להו הכי חסמינן להו ולא יעידו שוב חובתו:

תוכן העניינים

תורת חיים על סנהדרין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה