אור ברסלב

תורת חיים על סנהדרין· רבי אברהם חיים שור

דף ל

דף כט

ת"ר אמר להן אתם אני ראיתי אביכן וכו' לכאור' תימ' דמה ענין הך בריית' בהך שמעתא. ועוד דלעיל קאמר ש"ס דמתני' דקתני עד שיאמר בפנינו הודה לו וכו' מסייע ליה לרב יהוד' דאמר צריך שיאמר אתם עידי וקש' היאך משמע ליה ממתני' דצריך שיאמר אתם עידי ורש"י ז"ל פי' דבפנינו משמע שעשאונו עדים מדלא קתני שמענו שהודה לו וזה דוחק ומדברי הרמב"ם ז"ל פ"ו מהל' טוען משמע דהכי פי' דמתניתין אם אמר הוא אמר לי שאני חייב לו כו' לא"כ דכיון דלא הוי אלא אמירה בעלמא מ"למ שלא להשביע אמרתי או משטה הייתי בו עד שיאמר בפנינו הודה לו שלא אמר לו בדרך שיחה בעלמא אלא בלשון הודאה שאמר הריני מודה בפניכם שאני חייב לו מנה דכיון דמוסר דבריו לא שייך למימר משטה הייתי בו וקאמר ש"ס דמתניתין מסייע ליה לרב יהודה דאמר צריך שיאמר אתם עידי אבל באמירה בעלמא מצי למימר משטה הייתי בו ומתני' נמי הכי סבירא לה דאמירה בעלמא לא מהני ורב יהודה דאמר צריך שיאמר אתם עידי היינו כשלא הזכיר ל' הודאה אבל אמר ל' הודאה ודאי מהניא כדקתני מתני. והשתא ניחא מה שסידר ש"ס הך ברייתא בהך שמעתא דברייתא נמי קתני שאם לא אמר דבריו בדרך שיחה והערמה אלא כמוסר דבריו קיימין. וכן משמע מדברי הרמב"ם ז"ל בפ"י מהלכות זכייה שכתב שכיב מרע שאמר מנה לפלוני בידי אם אמר זה דרך הודאה ולא היה שם חשש הערמה נותנין אע"פ שלא אמר תנו כיוצא בו ראו את אביהן שהטמין מעות בשידה תיבה ומגדל ואמר של פלוני הן של מעשר שני הן אם כמוסר דבריו קיימין אם כמערים לא אמר כלום וכן בא אחד ואמר להם אני ראיתי את אביכן שהטמין מעות בשידה תיבה ומגדל ואמר של פלוני הם אם היו טמונין בבית לא אמר כלום בשדה וכו' הרי שמדמה להדדי דין מי שאמר דבריו כמוסר למי שאחר דרך הודאה דחד מילתא נינהו ולהכי היפך הרמב"ם ז"ל מציעתא לרישא דברייתא משום דמציעתא במוסר דברים איירי דהוי דומיא כמי דאמר דבריו דרך הודאה:

דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין אע"ג שכיון בעל החלום מנין המעות והמקום מ"מ כיון דאין חלום בלא דברים בטלים שמא מה שאמר לו של פלוני הן של מעשר הן דברים בטלים הן וטעמא דאין חלום בלא דברים בטלים נראה לפי שכח הדמיון פועל באדם וכשרואה בחלומו דבר אמת הדמיון פועל ומוסיף דברים שקרים:

ודכולי עלמא כרבן דפליגי עליה דר' יהושע אע"ג דר' יהושע בן קרחה אית ליה דר' נתן כדאמר בסמוך לא מצי למימר דטעמא דר' נתן משום דס"ל כר' יהושע בן קרחה דלא בעי שיראו שניהן כאחד דע"כ ר' נתן לית ליה דר' יהושע בן קרחה דאי אית ליה א"כ מאי קמ"ל דשומעין דבריו של זה היום כו' השתא ומה עיקר ראיה בהדי הדדי לא בעינן הגדה מיבעיא והשתא ניחא דנקט בסמוך שמעתי שמודה ר' יהושע בן קרחה לר' נתן אע"ג דלא אשכחן דפליג עליה אלא משום דע"כ צ"ל דרבי נתן פליג אדר' יהושע בן קרחה כדפי':

לאו היינו הודאה אחר הודאה אמימרא גופה לא קשיא ליה דלא זו אף זו קאמר לא זו הודאה אחר הודאה דמצטרפי דמסתמא אההיא מנה דקא מתכוין לאודויי עליה מעיקרא קא מודי לה נמי בתר הכי אלא דמעיקרא לא איתרמי ליה תרי סהדי אלא אפי' הודאה אחר הלואה דמעיקרא לא הוה קא מקבל ליה לאסהודי אנפשיה אלא דההוא סהדא קא חזי ליה ההלואה ממילא כמ"ש הטור בסי' פ"א ואיכא למימר דבתר הכי אמנה אחרינא קא מודי אפ"ה מצטרפי אבל השתא כיון דע"כ איירי דא"ל לבתרא מנה דמודינא קמך יזפי קמי פלניא וכו' א"כ כיון דפשיטא דתרוייהו אחד מנא קא מסהדי תרתי למה לי:

תוכן העניינים

תורת חיים על סנהדרין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה