אור ברסלב

תורת חיים על סנהדרין· רבי אברהם חיים שור

דף כח

דף כז

אשכחן לחובה לזכות מנלן וא"ת ולאו ק"ו הוא דכיון דקרוב פסול להעיד חובתו של קרובו כ"ש זכותו דאיכא למיחש דמשקר משום אהבת קרובו וי"ל דמה שפסלה תורה עדות קרובים לא מפני שהן בחזקת אוהבים שהרי לחובתו נמי פסול אלא גזירת הכתוב הוא כמ"ש הרמב"ם ז"ל ואיכא למימר דדוקא לחובתו פסול דגלי קרא לזכותו לא:

אמר רב נחמן אחי חמותו לא יעיד לי וכו' לכאורה קשה מאי קמ"ל מתניתין היא בעל אחותו כו' וחתניהן וי"ל דאשמעינן דלא תימא דמתניתא דוקא קתני דחתן אחותו לא יעיד לו לפי שבת אחותו ראויה ליורשו ובעל כאשתו דמי אבל הוא יכול להעיד לחתן אחותו לפי שאינו ראוי לירש את בת אחותו קמ"ל דאחי חמותו לא יעיד לי והשתא ניחא הא דאמר רב נחמן מילתיה אסיפא ולא ארישא דהוה ליה למימר אחי חמי לא יעיד לי בן אחי חמי וכו' דרבותא אשמעינן דאע"ג דאי אפשר שיירש את בת אחותו כ"ש אחי חמיו דאפשר לו שיירש את בת אחיו דהיינו כשאין בעלה קיים ורב אשי דבעי אחי חמיו מהו וכו' משום דהשתא מיהא דבעלה קיים אינו ראוי ליורשה דבעל יורש אשתו לכך קמיבעיא אם יכול להעיד לחתן אחיו אע"ג דחתן אחיו אינו מעיד לו:

מהו שיעיד אדם באשת חורגו פירש"י ז"ל ובנשי שאר קרובים לא איבעי להו דכיון דבניהן פסולין לו והוא להם פסול אף לנשיהן לפי שהבנים ראויין לירש את אמן כו' ודבריו תמוהים דנשי שאר קרובים בהדיא שמעי' להו מדקתני מתני' הן ובניהן וחתניהן דכיון דבעל בת אחי פסול לי ואני לו ממילא שמעינן דהוא הדין דאני פסול לאשתו בן אחי דחד קורבה נינהו ואין הפרש בין חתן אחי לכלת אחי ומתני' לא מצי למיתני כלותיהן כיון דאשה פסולה לעדות ומ"מ שמעינן דאני פסול לאשת בן אחי כי היכי דאני פסול לבעל בת אחי וכיון דאני פסול אפי' לאשת בן אחי כ"ש דאני פסול לאשת אחי וכן כיון דאני פסול אפילו לאשת בן אחי אבי כ"ש דאני פסול לאשת אחי אבי. וע"ק לפירש"י ז"ל דא"כ אמאי קמיבעיא להו באשת חורגו ולא קמיבעיא נמי בנשי בניהן דנשי בניהן נמי בניהן כשרים לו כמו בן חורגו אלא ודאי צריך לומר דנשי בניהן מחתניהן שמעינן להו דשוין הן וחד קורבה הוא כדפי' מהו שיעיד אדם באשת חורגו תימה מאי קמיבעיא להו והא מתני' בהדיא קתני בעל אחותו ובעל אחות אביו וכו' הן ובניהן וחתניהן אלמא דבעל כאשתו וכיון דבעל כאשתו אשה נמי כבעלה דמאי שנא ותדע דלהא דבעל כאשתו לית לן קרא וע"כ צריך לומר דכיון דגלי קרא דאשה כבעלה מדכתיב דודתך היא ממילא שמעינן נמי דבעל כאשתו דמה לי בעל כאשתו מה לי אשה כבעלה ועוד דבירושלמי גרסי' אשת חורגו מהו בעל חורגתו מהו וקשה דמאי קמיבעיא ליה בעל חורגתו מהו כיון דמתני' בהדיא קתני דבעל כאשתו ועוד כיון דממתני' שמעי' בהדיא דבעל כאשתו א"כ מאי איצטריך לאתויי הא דבסור' אמרי בעל אשתו וי"ל דספוקי הוה מספקא להו מתני' דקתני בעל אחותו ובעל אחות אביו כו' וחתניהן טעמא מאי אי טעמא משום קורבה הוא כמו בן אחי שהוא פסול לי לא משום דבן אחי כאחי ממש הוא וכחד גופא דמי אלא משום קורבה הוא דפסול הכי נמי בעל אחותי דקתני מתני' דפסול לאו משום דבעל אחותי כאחותי הוא וכחד גופא דמי אלא משום קורבה הוא דפסול דכיון שנתחתן בי ולקח אחותי לאשה כי קרוב דמי וא"כ חורגו כיון דמתני' חורגו לבדו קתני דהוא לבדו קרוב הוא לו ותו לא אשתו כשרה לו וכשר להעיד לה או דלמא טעמא דמתני' דבעל אחותי ובעל אחות אביו וכו' דפסול לאו משום קורבה הוא אלא משום דבעל כאשתו הוא ובעל אחותי אחי הוא דכחד גופא דמי וא"כ אשת חורגי נמי חורגי היא דכחד גופא דמי ואני פסול להעיד לה ואע"ג דמתני' חורגו לבדו קתני אשת חורגו בכלל חורגו היא כיון דאשה כבעלה היא ולא אתי למעוטי אלא בנו וחתנו אבל אשתו לא דאשתו חורגו ממש היא והשתא פשיט שפיר דבסוריא אמרי דבעל כאשתו ממש וכחד גופא דמי ובפומבדיתא אמרי דאשה כבעלה ממש וכחד גופא דמי וא"כ אשת חורגו נמי בכלל חורגו הוא וחורגו בלבד דקתני לא אתי למעוטי אלא בנו וחתנו:

ולא דמי להדדי אלא כי אכלא לדנא פירש"י ז"ל ולא דמי ראובן ושמעון להדדי אלא כי אכלא לדנא כמגופה שאינו דומה לחבית וקשה לפירושו דא"כ הוה ליה למימר ולא דמי להדדי כי אכלא לדנא דהוה משמע דלא דמו להדדי כי היכי דאכלא לא דמי לדנא אבל השתא דקאמר אלא כי אכלא לדנא משמע דלא דמי לגמרי קאמר כי אם כמו אכלא דדמי לדנא קצת ולא לגמרי לכך נראה לפי שהמגופה כשהיא מונחת על החבית איננה דבוקה בחבית כי אם דיבוק מעט לכך קאמר דאבי חתן ואבי כלה אינם דבוקים יחד ולא דמי להדדי אלא כי אכלא לדנא שאינה דבוקה כי אם מעט וכי האי גונא קאמר בסמוך אטו בקיר' דקבא אידבקנא בכו אח"כ מצאתי שכן פי' בערוך ערך אבלא בבי"ת:

ואתי רבי יוסי למימר גיסו לבדו וכ"ש חורגו דבן גיסו ובן חורגו דמיין להדדי כדפירשתי לעיל וכיון דגיסו לבדו כ"ש חורגו דאיתפלג דרא:

תוכן העניינים

תורת חיים על סנהדרין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה