אור ברסלב

תורת חיים על חולין· רבי אברהם חיים שור

דף קלו

דף קלה

והכתיב בקרכם וצאנכם וכולהו ישראל וכיון דסבירא להו דנקט לשון רבים משום כל ישראל אם כן בכולהו נמי לשון רבים דנקט משום כל ישראל הוא לכך קאמר דליתנהו לכולהו כללי ורב חנינא מסורא נמי דייק הכי דכיון דעל כרחך פוטר בתרומה אם כן צ"ל דלשון רבים אכולהו ישראל קאי ואם כן בכולהו נמי איכא למימר הכי מיהו כללא דמעקה דדייק לה מדכתיב כי יפול הנופל ממנו כל שראוי ליפול הימנו ואפילו בשותפות איכא למימר דכללא הוא:

מ"ט יליף נתינה נתינה מראשית הגז בכולה שמעתא משמע דכיון דילפינן נתינה נתינה מתנות מתרומה או מראשית הגז ילפינן נמי נתינה נתינה ראשית הגז מתרומה וכל שכן הוא כיון דכללינהו רחמנא בחד נתינה ולקמן קאמר בהדיא ואי יליף נתינה נתינה ממתנות לילף נתינה נתינה מתרומה משמע דהא בהא פליא ותימא מדקאמר יליף נתינה נתינה מראשית הגז אלמא דדייק גז צאנך ולא של שותפות וכיון דיליף נתינה נתינה אם כן צאנך למה לי למידק ולא שותפות נילף נתינה נתינה מתרומה מה תרומה שותפות לא וכו' וי"ל דתרומה וראשית הגז בחד קרא כתיבי גבי הדדי וכיון דבתרומה איצטריך למיכתב דגנך למידק מיניה ולא שותפות עכו"ם כתב נמי צאנך אף על גב דלא איצטריך דהכי אורחיה דקרא למיכתב תיבות שוות חדא דומיא דחברתה דלהכי כתב נמי דגנך תירושך ויצהרך אף על גב דלא דרשינו אלא דגנך לחוד וכן משמע לעיל דדריש לשון יחיד ולשון רבים חד זימנא אע"ג דטובא כתיבי גבי הדדי דגבי בכור אשר יולד בבקרך ובצאנך ובכורות בקרכם וצאנכם וגבי מזוזה כתיב ביתך ובשעריך למען ירבו ימיכם וימי בניכם וגבי ציצית בגדיהם לדורותם אע"ג דלא דרשינן אלא חדא וצריך לומר בכולהו דאורחא דקרא הוא:

אי מה תרומה בארץ אין בחוצה לארץ לא אף מתנות וכולי נראה דקאי אהא דקאמר דטעמא דרבי אלעאי דפוטר במתנות משום דיליף נתינה נתנה דכיון דיליף נתינה דמתנות מתתן לו דקאי נמי אתרומה. ועוד דכיון דילפינן נתינה נתינה מתנות מראשית הגז ילפינן נמי נתינה נתינה מתנות מתרומה דהא בהא תליא כדפירש' לכ"ק אי מה תרומה כולי ולהכי נקט אף מתנות ולא נקט ראשית הגז משום דנתינה נתינה ממתנות קאמר לה והשתא ניחא דהוי דומיא דהא דאמר ליה אביי לרבא בסמוך אי מה תרימה כובלת וכולי דקאי אהא דאמר רבא יליף נתינה נתינה מתרומה כולי דליכא למימר דקאי אלישנא קמא דלעיל דהא רבא כלישנא בתרא ס"ל כמ"ש התוספות לעיל:

רבי יצחק אמר משום רבי אלעאי ב"ש אוסרים וכו' ות"ק פליג אדרבי יצחק וסבירא ליה דלא אמר רבי אלעאי מעולם דנחלקו בית הלל בדבר זה לכ"ק אף ראשית הגז ממין על שאינו מינו לא מיהו תימא דמאי קאמר והא משנה שלימה היא במסכת תרומות פרק שני דכל מין תאנים אחד הוא דתנן התם כל מין חטים אחד כל מן תאנים וגרוגרות דבלה אחד ותורמין מזה על זה וליכא מאן דפליג התם עלה משמע דהכי הלכתא כ"כ הרמב"ם ז"ל בפ"ה מהלכות תרומות וא"כ מסתמא רבי אלעאי נמי סבירא ליה דמין אחד הוא:

אלא עצה טובה קמ"ל וכולי נראה דלהכי קתני מכר לו שחופות אבל לא לבנות זכרים אבל לא נקבות ולא קתני מכר לו אחד מהן זה נותן וכולי אלא כי היני דלא תימא דדינא קאמר לכך קתני מכר לו שחופות וכו' לאשמעינן דעצה טובה קתני דדוקא בכי האי גונא שייך עצה טובה אבל איפכא לא שייך. מיהו נראה דאם מכר לו לבנות אבל לא שחופות נקבות אבל לא זכרים צריך לקנות מן הלוקח כשיעור ראשית הגז של לבנות ונקבות וליתן לכהן ולא יתן מן השחופות וזכרים שבידו על הלבנות ונקבות שמכר לו דחד טעמא הוא אלא דבכי האי גונא צריך ליתן מן הדין ואיפכא הוי עצה טובה והרמב"ם ז"ל בפירושו מהלכות בכורים כתב היו שני מיני גיזה כגון גזה לבנה וגזה שחורה או גזת זכרים וגזת נקבות ומכר מין זה והניח מין אחד זה נותן לעצמו על מה שלקח וזה נותן לעצמו על מה ששייר וכתב הר"ן דכיון דנהוג כרבי אלעאי בראשית הגז אלמא סבירא לן דגמרינן נתינה נתינה מתרומה ומעתה בשחופות ולבנות זה נותן לעצמו וזה נותן לעצמו מדינא הוא דהא ליכא שיורא גביה אבל בזכרים ונקבות ודאי ליכא אלא עצה טובה ותמה על הרמב"ם ז"ל במה שכתב דזכרים ונקבות נמי מדינא הוא. ובש"ע העתיק לשון הרמב"ם ז"ל והשמיט הא דזכרים ונקבות ותימא כיון דסבירא ליה להרמב"ם ז"ל דשחופות ולבנות תרי מיני נינהו דיליף לה מתרומה אם כן אמאי פסק בפ"ה מהלכות תרומות דכל מין תאנים וכל מין חטים אחד ותורמין מזה על זה ובשחופות ולבנות נמי איירי כמ"ש רבינו שמשון ז"ל בפירוש המשנה שם כל מין חטים אחד כגון שחמתית ולבנה. וכן קשה בש"ע דבסי' של"ג גבי ראשית הגז פסק כהרמב"ם ז"ל ובסימן של"א גבי תרומה כתב דכל מין תאנים אחד הוא:

אי מה תרומה בעינן ראשית ששיריה ניכרין כתבו התוספות דילפינן לה מחלה דחלה נקראת תרומה ובחלה כתיב מראשית דמשמע ולא כל ראשית אף על גב דגבי בכורים נמי כתיב מראשית ותנן בפ"ב דבכורים עושה אדם כל שדהו בכורים שאני התם דכתיב בכורי כל ויליף מינה בירושלמי דעושה אדם כל שדהו בכורים כמ"ש הרמב"ם ורש"י ז"ל שם בפירש המשנה ויש מפרשים דשאני חלה דנקראת תרומה ולשון תרומה והפרשה לא שייך אלא בדבר המורם מדבר וקשה דהא בכורים נמי איקרי תרומה כדאיתא בפ' העור והרוטב ותרומת ידך אלו בכורים:

תוכן העניינים

תורת חיים על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה