אור ברסלב

תורת חיים על חולין· רבי אברהם חיים שור

דף קיט

דף קיח

ורבי יוחנן אמר כולה ביד והוא דאמר כתנא קמא כתבו התוספות דהוי מצי למימר כולה בשומר וכתנא קמא דלתנא קמא אפילו בשלשה עצמות שיש בכל אחד פחות מכפול מצטרפין לכזית ושני עצמות דנקט להודיעך כחו דרבי יהודה בן נקוסא ודבריהם תמוהים דאי מוקי לה בשומר הוי ברייתא תיובתיה דרבי יוחנן דכיון דרבי יהודה בן נקוסא ודאי פליג עליה ותנא קמא נמי ספק הוא דאיכא למימר דשני עצמות דוקא נקט אבל שלשה וארבע עצמות לא אם כן תיקשי מדרבי יהודה בן נקוסא אדרבי יוחנן דלא מצי למימר אלא כתנא קמא סבירא ליה ושני עצמות לאו דוקא נקט דכיון דתנא קמא ספק הוא ומדרבי יהודה הוי ודאי תיובתא אין ספק מוציא מידי ודאי דנהי דאיכא למימר דתנא קמא לא פליג מבל מקום כיון דרבי יהודה ודאי פליג הוי תיובתא דאי לאו הכי אם כן בכולי דוכתי היכא דאקשי ש"ס מתנא אאמורא לישני אנא כשאר תנאי דעלמא סבירא לי' אלא ודאי כיון דשאר תנאי דעלמא לא גלי דעתייהו והא תנא היי ודאי תיובתיה אין ספק מוציא מידי ודאי ועוד מדנקט ור' אמר כולה ביד משמע דקאמר דכולה אוקימתא דברייתא לרבי יוחנן לא הוי אלא ביד ולא בשומר לאפוקי מדרב דמוקי לה בין ביד בין בשומר וכן משמע קצת לקמן דלרבי יהודה לא מיתוקמא ברייתא אלא ביד דקאמר עלה ריש לקיש לא שנו אלא עצם דהוי יד ורבי יוחנן אמר אפילו נימא נמי הוי יד:

שרביט שריקנו כתבו התוספות דשרביט הוא הקלח נראה דקלח לחודיה לאו שרביט מקרי דאם כן אמאי נקט רב אהא בריה דרבא בקולחא הוה ליה למימר בשרביט כלישנא דמתניתין ועוד דריקנו לא שייך בקלח אלא צ"ל דהענף והשומרים והעלין הדבוקים בו כשהן ביחד שרביט קרי ליה וכן תרגם יונתן שלשה שריגים תלתא שרביטין:

ת"ש רבי אלעזר בן עזריה מטהר בשל פול ומטמא בשל קיטנית פירש רש"י ז"ל קסלקא דעתיה ששנים ושלשה שרביטין מצטרפין לכביצה עם אוכלין שבהן דודאי אין בשרביט אחד כביצה תימה לפירוש רש"י ז"ל שמפרש דאוכל כל שהוא מקבל טומאה וכן כתב הרמב"ם ז"ל בפרק ד מהלכות טומאת אוכלין אם כן מאי פריך מדרבי אלעזר בן עזריה דמטמא בשל קטנית דלמא לא איירי לענין צירוף כלל ובקבלת טומאה הוא דאיירי אם הגרגרין מקבלין טומאה כשנגע הטומאה בשומריהן וקסבר רבי אלעזר בן עזריה דדוקא של קטנית מכניס הטומאה מפני שרוצה במשמושן אבל של פול לא מיהו לספרים דגרסינן שייר גרגיר אחד לכל שומר ושומר טמא פריך שפיר דמנקט פלוגחייהו בהרבה שומרין דקתני שרביט שריקנו טהור שייר גרגיר אחד לכל שומר ושומר טמא וכו' ולא נקט לה בחד שומר דהוה ליה למיתני שומר שריקנו טהור שייר בו גרגיר אחד טמא וכו' אלמא דלענין צירוף ביצה איירי ולטמא שאר אוכלין ובחד שומר ליכא כביצה ואתי לאשמעינן אשמעינן נמי דכביצה אוכל מטמא אע"ג דליכא כביצה אוכל במקום אחד ושמע מינה דשני שומרין מצטרפין אבל לגירסת רש"י ז"ל קשה ועוד תימה דמאי משני רב אח בריה דרבא בקולחא ומשום יד פי' שנגעה הטומאה בקלח וטעמא דמטמא משום דהוי יד להכניס ולהוציא לוקמא שנגעה טומאה בשומר כדקא סלקא דעתך וטעמא דמטמא משום דהוי שומר להכניס ולהוציא ומיירי שיש בין כל הגרגרין כביצה בלא שומרין ולא איירי לענין צירוף כלל והתוספות כתבו דבלאו הכי ניחא ליה טפי לאוקמי בקולחא ומשום יד וכולי ודבריהם דחוקים למימר דמשני ליה מאי דלא אקשיה ליה ע"כ נראה דלמאי דסלקא דעתך דנגע טומאה בשומר וטמא דקתני התם משום שומר שכר הוא ולא משום יד אם כן על כרחך לענין צירוף שומר נמי איירי דומיא דשאר שומרין דחשיב התם דאיירי נמי לענין צירוף דברישא קתני התם הך מתני' דמייתי ש"ס לעיל כל שהוא יד ולא שומר טמא ומסמא ואינו מצטרף וכל שהוא שומר אף על פי שאינו יד סמא ומממא ומצטרף וכו' וקא חשיב התם טובא שומרין דטמאין ומסמאין ומצטרפין וטובא ידו' דטמאין ומטמאין ולא מצטרפין וקתני נמי התם הא דשרביט שריקנו ואי טומאת שרביט משום שומר הוא משמע דמצטרף נמי כשאר כל השומרין דההוא פירקא לכך פריך מיניה ומשני דאיירי שנגעה הטומאה בקולחא וטומאת שרבים משום יד הוא וכיון דמשום יד הוא לא איירי לענין צירוף כלל. והשתא נמי אתי שפיר לגירסת רש"י ז"ל דכיון דלמאי דסלקא דעתך דנגעה טומאה בשומר על כרחך לענין צירוף לכביצה נמי איירי דומיא דשאר שומרין דהתם לכך פריך שפיר דודאי אין אחד כביצה וע"כ צ"ל דשנים ושלשה שומרין מצטרפין לכביצה אלמא שני שומרין מצטרפין:

תוכן העניינים

תורת חיים על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה