אור ברסלב

תורת חיים על חולין· רבי אברהם חיים שור

דף קיח

דף קיז

כל שהוא יד ולא שומר טמא ומטמא פירש"י ז"ל טמא אם היה טהור ונגע היד בשרץ מכנסת טומאה לאוכל ומטמא אם אוכל טמא הוא ונגע ידו באוכל טהור מטמאו ופירושו תמוה מה שפירש דטמא דקתני היינו שיד מכנסת טומאה לאוכל דאוכל לא נזכר במתניתין אלא יד דקתני כל שהוא יד ולא שומר טמא משמע דטמא איד קאי דאיירי ביה. ועוד כיון דטמא אשמעינן הכנסה ומטמא אשמעינן הוצאה א"כ איפכא איבעי ליה למיתני מטמא וטמא דהשתא זו ואין צ"ל זו קתני דכיון דעיולי מעיילא אפוקי מיבעיא כדאמר בסמוך. ועוד דלפירושו מאי ק"ו הוא זה דקאמר השתא עיולי מעיילא אפוקי מיבעיא דמה לי עיולי מה לי אפוקי ומה שפירש"י ז"ל דהשתא עייול מעיילא אף על פי שעדיין לא ירדה לו טומאה לאו סברא היא דאפוקי נמי עדיין לא ירדה לו טומאה לאותו אוכל הנוגע בו ביד ואדרבא עיולי מסתבר טפי כיון שהטומאה עצמה נוגעת בידו וע"ק דמאי קסלקא דעתך דפריך ואימא יד להוציא ולא להכניס והא קרא דיד בהדיא אהכנסה כתיבא כדפסיק בסמוך. וע"ק דלקמן תניא כשם שיש יד לטומאה כך יש יד להכשר ולפירושו מאי כשם הא לא דמיא יד דהכשר ליד דטומאה דיד לטומאה הוי להכניס ולהוציא ויד להכשר לא הוי אלא להכניס שאם הוכשר היד הוכשר האוכל התלוי בו אבל אין היד מוציא ההכשר לאוכל שאין תלוי בו. ע"כ נראה לפרש דה"ק כל שהוא יד ולא שומר טמא שאם נגעה טומאה באוכל היד טמא שהיד מוציא את הטומאה אליו מן האוכל ומטמא שאם נגעה טומאה ביד נטמא האוכל שהיד מכניס בו את הטומאה והשתא ניחא דלא זו אף זו קתני דהיד טפל לאוכל ואין האוכל ספל ליד ואשמעינן דלא זו שהיד טמא שהאוכל עיקר ומטמא את היד שהוא טפל אלא אפילו היד שהוא טפל מטמא את האוכל והיינו דפריך השתא עיולי מעיילא שהיד שהוא טפל מכנים הטומאה באוכל שהוא עיקר אפוקי מיבעיא. ואתיא נמי שפיר הא דפריך ואימא יד להוציא ולא להכניס דאף על גב דקרא דוכי יתן מים על זרע ונפל מנבלתם עליו בהכנסה איירי מ"מ ייתורא דלכם דמרבינן מיניה יד איכא למימר דלא את' אלא להוציא שאם נפלה הנבלה על הזרעים מוציא את הטומאה אליו אבל נפלה על היד ולא על הזרעים אין היד מכניס הטומאה בזרעים ומשני כיון דגופא דקרא בהכנסה איירי מסתמא ייתורא דלכם נמי בהכנסה איירי ולפי זה שפיר קאמר כשם שיש יד לטומאה כך יש יד להכשיר דבהכשר נמי היד מוניא ההכשר ומכניס ההכשר שאם הוכשר האוכל היד מוציא ההכשר אליו ואם הוכשר היד אז היד מכניס ההכשר אל האוכל

מתקיף לה רב יהודה בר ישמעאל וכולי לישנא דמתקיף לה לכאורה תימא דהוה ליה למימר מתיב רב יהודה בר ישמעאל והא תנן הפטמא וכו' דכיון דרמי מתניחין אברייתא לא שייך לישנא דמתקיף לה ויש לומר דלאו אגופא דברייתא דתנא דבי רבי ישמעאל סריך אלא מהא דקאמר ש"ס לעיל שומרין לטומאה קלה מנלן פריך דגופא דברייתא איכא לשנויי ולמימר דלא יליף מקרא דעל כל זרע זרוע דשומרין מצטרפין אלא יליף מיניה דשומר מכניס ומוציא דקסבר דלא אתיא כומר בקל וחומר מיד דלאו ק"ו הוא ואי נמי קל וחומר הוא איכא למימר מלתא דאתיא בקל וחומר טרח וכתב לה קר ושומר דמצרף יליף לה משום קרא אחרינא אבל השתא דקאמר ש"ס שומרין לטומאה קלה דמצרף מנלן דתנא דבי רבי ישמעאל כו' אלמא סבירא ליה דילפינן מקרא דעל כל זרע זרוע דשומר מצטרף לכך קאמר מתקיף לה רב יהודה הא דתנן הפטמא של רימון וכו':

אלא תלחא קראי כתיבי נראה דלכך קאמר אלא דהשתא לא איצטריך לשנויא דרב חביבא ולשנויא קמייתא דלא שייך למימר דשומר דעלמא להכניס אתי ומלתא דאתיא בקל וחומר טרח וכתב לה קרא דאין סברא לומר דטרח וכתב לן קרא דשומר להכניס תלת זימנין כיון דכולהו שומרין להכניס בק"ו מיד אתיין:

היאך שני עצמות מצטרפין לכזית פירש"י ז"ל אם היה עצם אחד ובראשו אחד כזית מודינא דיש לו יד להביא טומאה לבית אבל יד לפחות מכזית לא אמרינן וקשה דאם כן אמאי קאמר היאך שני עצמות מצטרפין לכזית הוה ליה למימר היאך עצם נעשה יד לחצי זית לכך נראה דהכי קאמר היאך שני עצמות מצטרפין לכזית דאם היה עצם אחד ובראשו שני חצאי זתים ואינם נוגעים יחד אלא מובדלים זה מזה מודינא דיש לו יד להביא טומאה דאף על גב דליכא כזית במקום אחד מכל מקום כיון ששניהם מחוברין ביד מצטרפין אבל השתא דשני עצמות הן היאך שני עצמות מצטרפין לכזית ונקט הכי לאשמעינן דיד הוי לכזית אף על גב שאין הכזית במקום אחד וכמה שכתבו התוספות לקמן גבי שרביט דנקט ריקנו דקמ"ל דאע"ג דליכא כזית במקום אחד הוי קולחא יד:

והבית מאהיל עליה הבית טמא כתבו התוספות דיד למת נפקא לן במה הצד מנבלה ותנור דאי פרכת מה לנבלה שכן אוכל וכו' קצת קשה דמה שהיא אוכל לאו קולא וחומרא הוא אלא פירכא כל דהו הוא הוי ופירכא כל דהו לא פרכינן אלא במה הצד כדאמרינן בפרק כל הבשר:

תוכן העניינים

תורת חיים על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה