תורת חיים על חולין· רבי אברהם חיים שור
דף קיב
מהו לאנוחי כדא דמלחא פיר' והכד מגולה דאיכא למיחש כשיטול כמכא בכף יעבירנו על בבי המלח ויפול ממנו לתוכו ולאו אדעתיה וכן כתב בא"ו הארוך דדוקא כשהכד מגולה איירי:
וקרי ליה חמר בשר נראה דאתי לאשמעינן דשרי אפ"ג דאית ביה מראה אדמומית כחמרא דכתיב אל תרא יין כי יתאדם:
עד שיכלה כל מראה אדמומית שבו פירש שאין נוטף ממנו עוד שום מראה אדמומית מיהו בתוכו אכתי איכא מראה אדמומית אלא שאין נוטה ממנו עוד ודם האברים שלא פירש שרי. ופריך ומי אמר שמואל הכי דמשתעל' המרת' שוב אין נוטה ממנו מראה אדמומית והיוצא ממנו אז שרי אע"ג דאכתי אינו נצלה והאמר שמואל ככר שמח' וכו' אלמא דאף על גב דכבר נצלה אפ"ה ציר היוצא ממנו אסור הוא ומשני דאגב דוחקא דסכינא פליט אבל מעצמו משתעלה חמרתו שוב אין יוצאה ממנו מראה אדמומית אלא שמנונית: