אור ברסלב

תורת חיים על חולין· רבי אברהם חיים שור

דף קיא

דף קי

צונן אמרי לה בעיא הדחה פירש"י ז"ל צונן ואם חתך בה צונן בעיא הדחה ההוא צונן ולפירושו לא הוי דומיא דרותח דאיירי לכתחלה לכך נראה דה"ק צונן ואם בא לחתוך בה צונן בעיא הדחה פי' צריך להדיח הסכין תחילה וכן משמע דאסכין קאי מדנקט בעיא לשן נקבה וכ"כ התוספות בפ"ק:

וליטעמיה קפילא ארמאה אע"ג דאסור לאכול בה רותח לכתחילה משמע מ"מ מדלא קאמר אסור להניח בה רותח משמע דאפי' אם עבר והניח בה רותח אסור לאכול לכך פריך אמאי אסור לאוכלו וליטעמיה קפילא:

והני מילי צנון דאגב חורפיה בלע פירש"י ז"ל בלשון שני דמשום חורפיה בלע טפי מדגים הרותחין וחשיב כחד טעמא ואגב דוחקא דסכינא פליט סכינא ובלע צנון דאי משום חורפיה לחודא א"כ בקישות אמאי גריר לכי פסקיה הא כיון דלית ביה חורפא מאי שנא מדגים שעלו בקערה לכך צריך לפרש דסכינא פליט אגב דוחקיה מיהו צנון בלע אגב חורפיה קישות לא בלע. וטפי נראה דטעמא דסכין משום שמנונית בעין הקרוש עליו וכן משמע מדנקט צנון שחתכו בסכין שחתך בה בשר ולא נקט בסכין של בשר אי נמי בסכין סתמא כדאמר לעיל וצנון שחתכו בסכין מותר לאכלו בכותח משמע דהכא איירי שחתך בה בשר עתה ולא הדיחה וחתך בה צנון לכך אסור לאכלו בכותח משום שמנונית ולפ"ז ניחא דהכא קאמר אביי לאוכלו בכותח ולעיל משני אביי האי היתירא בלע וכו' משמע דסבירא ליה הכי משום דלעיל בסתם סכין של בשר איירי דלית בה שמנוניתא:

תוכן העניינים

תורת חיים על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה