אור ברסלב

תורת חיים על חולין· רבי אברהם חיים שור

דף קי

דף קט

ולית לך נותנין עליו חומרי מקום שיצא וכולי אף על גב דמשמע דדעתו לחזור הוה מכל מקום הני מילי מבבל לארץ ישראל או מא"י לבבל אבל מבבל לבבל וכן מארץ ישראל לארץ ישראל ניתנין עליו שני החומרות בין דעתו לחזור בין אין דעתו לחזור כמ"ש התו' בפ"ק גבי מוגרמת וסורא ופומבדיתא בבבל היו:

כבדא מה אתון ביה כתבו החוספות אומר ר"ת דכולה הך שמעתא איירי בכבד שלא נמלח וכולי והא דפשיט מההוא דקריבו קניא בקופה יודע היה שלא נמלח הכבד אע"ג דצ"ל כי הריאה והלב שהיו עם הכבד נמלחו ואין לתמוה על זה דכמה דברים היו עושין כדי להראות הלכה לתלמידים ותימה דא"כ מאי פריך רב אשי ודלמא פי קנה חוץ לקדירה הוה אי נמי מיחלט הוה חלט ליה מעיקרא ולעולם הכבד אוסר והא אי אפשר לומר כן דא"כ כי מלחו הריאה והלב שהיו עם הכבד אמאי לא מלתו נמי הכבד וע"כ צ"ל דפשו כן לה ראו' הלכה לתלמידים דלא בעי מליחה משום דאינה אוסר' א"כ לא הוו צריכים להוציא קנה ולמיחלט ליה ומה שכתבו התוספות נמי דכל שלשתן נמלחו אלא דלכבד לא מהניא מליחה אלא בקריעת שתי וערב וחיתוכה לתחת דוחק הוא כיון דהשתא אכתי לא ידעינן הא דמליחה לא מהניא בכבד אלא דוקא בכה"ג והוה ליה לש"ס לסדר מעיקרא עובדא דרבה בר רב הונא דמייתי בסמוך והדר הוה ליה לסדר הא דא"ל אביי לרב ספר' ועוד דקאמר לקמן הני מילי כבדא אבל טחלא שומנא בעלמא הוא וקשה מה נפשך איבעי ליה למימר דדוקא כבדא הוא דאוסר בלא מליחה אבל טחלא שרי בלא מליחה כיון דשומנא הוא כמ"ש התוס' א"כ תיקשי מהא דאמר בפרק דם שחיטה דדם הטחול הרי הוא בלא תעשה משמע דטחול בעי מליחה ואי אקריעת שתי וערב קאי דדוקא כבדא הוא דבעי קריעה אבל טחלא לא א"כ מאי איצטריך למימר דשומנא בעלמא הוא תיפוק ליה דלית ביה סמפונא דמידי הוא טעמא דכבדא בעי קריעה משום סמפונא הוא כדמשמע דאמר אדהכי אשכח ההוא כבדא דהוה בה סמפונא וכו' וכיון דטחלא לית ביה סמפונא לא בעי קריעה ואי אית ביה סמפונא כי הוה שומנא בעלמא מאי הוי אמאי לא בעי קריעה ועוד דמאי ראיה מייתי מהא דשמואל דשריא בלא מליחה ובלא קריעה דלמא מלוחי הוו מלחי ליה וקרעי ליה מעיקרא לכ"נ דכולה שמעתא איירי בכבדא שנמלח וקמבעיא בעיא ליה אי סגי ליה במליחה כיון שיש בו רוב דם כמ"ש התוספוח ועל זה קאמר והני מילי דלא סגי ליה במליחה כבדא לכך אוסר' בשר שנתבשל עמה אבל טחלא שמנא בעלמא הוא ואינו דם וסגי ליה במליחה ומותר לבשל בשר עמו ומייתי ראיה מדשמואל דעבדי ליה תבשילא דטחלא דמשמע שהיו עושין לו מין תבשיל מן הטחול שהיו מתקנין אותו בדברים אחרים במיני בשמים ולפתן וכיוצא בהן לצור ההק' דהכי משמע לישנא דעבדי ליה תבשילא דטחלי מדלא קאמר דבשלי ליה טחלי אלמא דמותר לבשל דברים אחרים עם הטחול וכן משמע מדברי הרמב"ם ז"ל בפ"ו מהמ"א:

תוכן העניינים

תורת חיים על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה