תורת חיים על חולין· רבי אברהם חיים שור
דף קטז
וחיישינן שמא ינק מן הטרפה אף על גב דאכלינן חלב ולא חיישינן לטרפה היינו מספק דאזלינן בתר רובא אבל הכא דחיישינן שמא ינק מודאי טרפה:
חדא קתני קבת שחיטת עובדי כוכבים ומזלות נבלה תימה מאי קמשמע לן דקבת עובדי כוכבים ומזלות נבלה הא שמעינן לה מפרק קמא דמתניתין ולא הוה למיתני הכא אלא קבת עובדי כוכבים ומזלות אסורה כמה שכתבו התוספות. ועוד תימא דפריך ומי אמר שמואל הכי והאמר שמואל כו' בלאו הכי נמי תיקשי ממתניתין אההיא דשמואל. ומה שכתבו התוספות דהא עדיפא ליה נראה דוחק ועוד דקאמר לא קשיא כאן קודם חזרה כאן לאחר חזרה אמאי לא קאמר נמי ומשנה לא זזה ממקומה כדאמר בתר הכי.. על כן נראה דלשמואל אשמעינן מתניתין דקבת שחיטת עובדי כוכבים דהיינו החלב שבה נבלה הוי ואסור מדאורייתא כבשרה דכגופה דמי ואי לא קתני אלא קבת עובדי כוכבים אסורה הוה אמינא דאף על גב דשחיטת עובדי כוכבים נבלה מכל מקום חלב שבקבה אינו אסור אלא מדרבנן משום מראית עין דנראה כאוכל נבלות לכך קתני קבת שחיטת עובדי כוכבים נבלה והשתא ניחא דפריך ומי אמר שמואל הכי והאמר שמואל וכו' דאי לאו הא דמשני שמואל דמתניתין חדא קתני לא הוה מצי פריך ממתניתין אההיא דשמואל דאיכא למימר דאסורה דמתניתין משום מראית עין קאמר והתם בעי למימר טעמא דגבינות העובדי כוכבים אסורין מדינא ואפילו מדאורייתא לכך קאמר לפי שמעתידין אותן בעור קבת נבלה דהעור אסור מדאורייתא אבל החלב שבו אינו אסור אלא משום מראית עין בעלמא ואפשר דאפילו משום מראית עין ליכא כשמעמידין בו אבל אהא דמשני שמואל דמתניתין חדא קתני פריך שפיר דכיון דלדידיה אשמעינן מתניתין דחלב הקבה נבלה הוי ואסור מדאורייתא כדפירש' אם כן אמאי קאמר התם מפני שמעמידין אותן בעור קבת נבלה ולא קאמר משום קבת גופה. ומשני כאן קודם חזרה כאן לאחר חזרה והשתא אפי שפיר דלא קאמר ומשנה לא זזה ממקומה דלא איצטריך למימר הכי דהשתא אפילו לאחר חזרה אכתי איכא למימר דחלב הקבה אסור מיהא משום מראית עין ואם כן אפילו לאחר חזרה מתניתין כדקאי קאי דאיכא לפרושי הרי זו אסורה משום מראית עין קאמר ואי משום קושיא קמייתא דאטו קבת עובדי כוכבים ומזלות לאו נבלה היא הא איכא לפרושי מתניתין כדרב הונא ואף על גב דשמואל לית ליה אוקימתא דרב הונא מכל מקום כיון דאיכא לאוקמי בהכי אפילו לאחר חזרה משנה גמורה היא ולא שייך לסלקה אבל בסמוך דמוקי סיפא דמתניתין לאחר חזרה אם כן צ"ל דלאחר חזרה אפילו משום מראית עין נמי ליכא דהא קבתה מותרת קאמר דמשמע שהיא מותרת לגמרי אם כן רישא דקתני הרי זו אסורה ליתא לגמרי לאחר חזרה לכך איצטריך למימר דמשנה לא זזה ממקומה ואם תאמר לאחר חזרה חלב הקבה אמאי מותר לגמרי ולא חיישינן משום מראית עין כדחיישינן בביצת נבלה ויש לומר דביצה נבלה שאני דאתיא מגופה אבל חלב קבת נבלה מעלמא אתיא. ועוד יש לומר דביצת נבלה דאסורה טעמא לאו משום מראית עין הוא אלא משום דגזרינן אטו ביצת טרפה דאסורה הואיל ונגמרה באיסור כמה שכתבו התוספות בפרק אלו טרפות:
אבל מעמידין בקבת כשרה שינקה מן הטרפה והא דתנן כשרה שינקה הטרפה קבתה אסורה מפרש ר"ת דהני מילי חלב צלול מבתוך הקבה דלא חשיב פירשה אבל הקרוש חשיב פירשה אף על גב דמתניתין סתמא קתני ור"י נמי סתמא קאמר מ"מ כיון דנקט ר"י מעמידין בקבת כשרה שינקה מן הטרפה משמע דבקרוב איירי דחלב קרוש מעמיד צלול אינו מעמיד אבל מתניתין דלא נקט לישנא דמעמידין אלא קבתה אסורה משמע דבצלול איירי ואינו רוצה להעמיד בה אלא רוצה לאכול החלב כמות שהוא בעין דאין דרך לאכול חלב הקרוש בתוך הקבה. אבל קשה דאם כן מאי פריך ומי אמר שמואל הכי והאמר שמואל מפני מה וכו' הא גופא שריא אמאי לא משני דקבה גופא שריא בקרוש דחשיב פירשה ומתני' דקתני אסורה בצלול איירי והא דלא נקט שמואל מפני שמעמידין אותה בחלב צלול לפי שאין מעמידין בצלול אלא בקרוש: