אור ברסלב

תורת חיים על חולין· רבי אברהם חיים שור

דף קג

דף קב

ואידך אחלב הוא דחייל דהותר מכללו הוה מצי למימר אחלב הוא דחייל משום דטרפה איסור כולל הוא אבל אאבר דכי הדדי נינהו לא:

חלקו מבחוץ כתבו התוספות ועוד דכי היכי דחלקו מבחוץ והניחה בבת אחת לתוך פיו מחייב לרבי יוחנן דאזיל בתר אכילת פיו לפי שנהנה גרונו כזית בבת אחת וכו' ותימא דהא מפירוש רש"י זכרונו לברכה לא משמע כן מדכתב חלקו מבפנים לאחר שבא סמוך לבית בליעתו בלעו לחצאין ולא כתב לאחר שבא לפיו בלעו לחצאין משמע דסבירא ליה דלרבי יוחנן אינו חייב אלא אם כן נהנה גרונו בכזית בעודו שלם ולא כשנחלק ולהכי פירש חלקו מבפנים לאחר שבא סמוך לבית בליעתו בלעו לחצאין כלומר אבל כשהיה בגרונו עדיין לא נחלק ונהנה גרונו מכזית לכך נראה דרש"י זכרונו לברכה נמי סבר דחלקו מבחוץ פטור ואפילו אכלו בבת אחת והא דנקט חלקו מבחוץ קודם שיתננו לחיך פיו ואכל זה לבדו ואחר כך חציו השני רבותא נקט משום דקיימא לן בכל שאר איסורין דמצטרפי שיעורייהו לחצאין כשאוכלן זה אחר זה בתוך כדי אכילת פרס וקא מיבעי ליה אי גבי אבר מן החי נמי דינא הכי דאפילו אכל חציו שיעור ואחר כך אכל חציו השני תוך כדי אכילת פרס מצטרפי או דלמא כיון דחידוש הוא לא מיחייב אלא א"כ מכניס כזית שלם לתוך פיו דסתם אכילה בבת אחת משמע ולא לחצאין והשיב לו דפטור וקמיבעיא ליה חלקו מבפנים דהיינו לאחר שבא סמוך לבית בליעתו בלעו לחצאין אבל גרונו נהנה מכזית שלם מהו מי אמרי' כיון דחידוש הוא בעינן שיהיה עליו שם אבר אפילו בשעת בליעה כשיורד לתוך מפיו או לא וקאמר רבי יוחנן הרי נהנה גרונו כו' דבתר גרונו אזלינן וריש לקיש אית ליה דבתר מעיו אזלינן ופריך, ר"ל היכי משכחת לה דמחייב שהרי כל מי שאוכל דבר הוא לועסו תחילה דהיינו שממעכו ומרככו בשיניו ובחניכיו ואי אפשר ללעוס ולמעך כזית שלם יחד ועל כרחו צריך לחלקו בתוך פיו ולועסן נמצא שבולען לחצאין ומשני בגרועיתא זעירתא שאין אדם לועסו אלא בולפעו, ופשוט הוא דרש"י ז"ל נמי סבר דיכול אדם לבלוע כזית בבת אחת שהרי יכול לבלוע גרומתא אף על גב דכזית הוא ולא פריך היכי משכחת לה אלא משום דאי אפשר ללעוס ולמעוך בחניכיו כזית שלם וכן פירש"י ז"ל בהדיא היכי משכחת לה דמחייב בכזית הא אי אפשר ללעוס אכילה כולה יחד:

הרי נהנה גרונו בכזית פירש רש"י ז"ל הרי נהנה גרונו בטעם שני חצאי זתים והא דרבי אסי פליגא אדרב דימי ורבין דאמרי לעיל משמיה דרבי יוחנן חלקו מבחוץ פטור ודבריו תמוהים דאם כן על כרחך רבי אלעזר דאתי לאדכורי לרבי אסי אית ליה דרבי יוחנן לא אפר מעולם דחלקו מבחוץ פטור ואמאי קאמר לעיל ורבי אלעזר אמר אפי' חלקו מבחוץ נמי חייב משמע דאתי לפלוגי אדרבי יוחנן דאמר חלקו מבחוץ פטור והא איהו סבר דרבי יוחנן נמי אית ליה דחייב ועוד דאי הא דרבי אסי פליגא הדרב ורבין הוה ליה לסדר הא דרבי אסי בתר מלתייהו דרב דימי ורבין ורבי אליעזר ואמאי הפסיק ביניהן במלתא אחריתי בהא דאמר ריש לקיש כזית שאמרו וכו' ועוד דאמר רבי אסי משמע דלא פליג מדלא קאמר רב אשי אמר וכו' ועוד תימא הא דאכל חצי זית והקיאו וחזר ואכלו אמאי קאמר לה רבי יוחנן אאבר מן החי ולא קאמר לה גבי שאר איסורים כגון באכל נבלה וטרפה וחלב וכיוצא בהן וכן הא דפליגי רבי יוחנן וריש לקיש בבין השיניים ובין החניכים אי מצטרף לא אמאי לא פליגי הכי בשאר איסורים. ועוד קשה דקאמר ריש לקיש כזית שאמרו וכולי ולא אשכחן בשום דוכתא שאמרו חכמים בהדיא דאבר מן החי בכזית אלא דרב קאמר לעיל אבר מן החי צריך כזית ופשיטא דריש לקיש לאו אדרב קאי שהרי בפרק אלו טרפות אתיא דאמר ליה ריש לקיש לרבי יוחנן מני רב ומנו רב ולא ידענא ליה. ועוד דקאמר ולאו זימנין סגיאין אמרת וכו' מאי הוצרך למימר ליה זימנין סגיאין ולא הוה סגי ליה בחד זימנא על כן נראה דהא אמר ריש לקיש כזית שאמרו חוץ משל בין השינים לאו מאבר מן החי קאי אלא אשאר כל איסורים שבתורה קאי דקיימא כל איסורין שבתורה כזית וקאמר ריש לקיש כזית שאמרו חוץ משל בין השינים וכו' וכן הא דאמר ר' יוחנן אכל חצי זית והקיאו כו' לאו אאבר מן החי קאי דבאבר מן החי פוטר ר' יוחנן אפילו בחלקו מבחוץ כדאמר לעיל אלא אשאר כל איסורים שבתורה קאי ומשום דאיירי לעיל בפלוגתא דרבי יוחנן וריש לקיש אי בעינן אכילה במעים אי בנהנה גרונו בכזית סגי ליה לכך סידר ש"ס הא דבין החניכים והא דאכל חצי זית והקיאו כו' להכא דטעמייהו נמי הוה משום דנהנה גרונו בכזית והשתא הא דרבי אסי לא פליג אדרב דימי ורבין דשאני התם דחידוש הוא והיינו דאמר ליה ולאו זימנין סגיאין אמרת דבכולהו דוכתי הוה אמר ליה הכי באיסור נבלה וטרפה וחזיר וחלב וכן משמע בהדיא מדברי הרמב"ם ז"ל דבפרק חמישי מהלכות מאכלות אסורות מייתי לספק הלכה הא דאמר רב דימי ורבין משמיה דרני יוחנן ובפרק ארבעה עשר מה' מ"א כתב כל איסורי מאכלות שבתורה שיעורן בכזית בינוני בין למלקות בין לכרת. ואחר כך כתב כזית שאמרנו חוץ משל בין השינים אבל מה של בין החניכים מצטרף למה שבלע שהרי נהנה גרונו בכזית אפילו אכל כחצי זית והקיאו וחזר ואכל אותו חצי זית עצמו שהקיא חייב שאין החיוב אלא על הנאת הגרון בכזית מדבר האיסור עד כאן לשונו. משמע בהדיא דאשאר איסורין קאי ולא אאבר מן החי ובכסף משנה כתב שם כזית שאמרנו חוץ משל בין השניים בס"פ דגיד הנשה פלוגתא דרבי יוחנן וריש לקיש והלכה כרבי יוחנן דאמר הכי ומאי שנא אבל מה שבין החניכים מצטרף למה שבלע וכו' שם לדברי הבל לא דק דהא מסיק הכא דבשל בין השינים כולי עלמא לא פליגי דלא מצטרף כי פליגי בין החניכים:

תוכן העניינים

תורת חיים על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה