תורת חיים על חולין· רבי אברהם חיים שור
דף ק
בריה שאני פי' כיון דבריה בפני עצמו הוא הרי הוא חשוב וכל דבר חשוב אפילו באלף לא בטיל ובסמוך נמי ה"ק שאני חתיכה הואיל וראויה להתכבד כו' דכיון דראויה להתכבד הרי הוא חשובה ודבר חשיב אפי' באלף לא בטיל וכיון דטעמא דתרוייהו משום דחשיבי נינהו לכך קאמר וצריכי דאי אשמעינן גיד משום דבריה הוא ולהכי חשיבא אבל חתיכה אף על גב דראויה להתכבד אימא לא חשיבא ואי אשמעינן חחיכה כו' וכ"כ הרמב"ם בפ' ט"ז מהמ"א דטעמא דתרוייהו משום דחשיבי ונראה דלהכי נקט מתניתין חתיכה של נבלה וחתיכה של דג טמא משום דאיכא דוכתא דדבר חשיב טפי מדנים ואיכא דוכתא דדנים חשיבי טפי כמ"ש התוספות ריש פרק כיסוי הדם דקאמר עשרה מנה יקח ליטרא דגים חמשים מנה יקח ליטרא בשר ובמדרש אומר אורח יום ראשון אווזין ותרנגולין יום שני דגים יום שלישי בשר ולכך איצטריך למיתני תרוייהו דאי תנא נבלה ה"א דוקא בשר דחשיב אבל דגים לא ואי תנא דגים ה"א וכו':
והלא מבני יעקב נאסר גיד הנשה ועדיין בהמה טמאה מותרת כדמסיק דכיון דאיסור גיד חמור מאיסור טומאה שכן נוהג מבני יעקב וכאותה שעה היתה בהמה סמאה עדיין מותרת לכך יש בו כח לחול עליו ומעיקרא סלקא דעתך דר' יהודה סבר דטעמא דת"ק כר' שמעון דבסמיך משום מי שגידו אסור וכו' כמ"ש התוספות. אבל אין לפרש דה"ק כיון דנאסר גיד מבני יעקב ועדיין בהמה מותרת תו לא פקע איסור גיד מבהמה סמאה דלא שייך למימר הכי דכיון דבתר הכי נאסרה בהמה תו לא מצי חייל איסור גיד עליה מיהו בריש פירקין לא כתבו התוספות כן. וא"ת ומאי דיקא נמי דקאמר מנא ליה למידק דלמא אין הכי נמי טעמא דרבי יהודה לאו משום חומרא הוא אלא כמ"ש התוספות וי"ל מדנקט רבי יהודה והלא מבני יעקב נאסר גיד הנשה ועדיין בהמה טמאה מותרת להן משמע דמשום חומרא נקט הכי דכיון דנאסר מימות בני יעקב חמיר טפי ועוד מדלא נקט והלא לבני יעקב נאסר גיד הנשה וקאמר והלא מבני יעקב נאסר משמע דמשום חומרא קאמר הכי דכיון דנאסר מזמן ארוך מבני יעקב חמיר טפי: