תורת חיים על חולין· רבי אברהם חיים שור
דף צח
דכולי עלמא בהדי איל מבשל לה פירש"י ז"ל והתוספות משום דאין מקרא יוצא מידי פשוטו ודבריהם תמוהים דאי פשוטו של מקרא משמע דמבשל לה בהדי איל א"כ תיקשי לאיכא דאמרי דאית ליה לתנא קמא דבקדירה אחרת מבשל לה היאך אתי ומוציא מקרא מידי פשוטו. ועוד תימא כיון דפשוטו של מקרא משמע דמבשל לה בהדי איל אם כן מאי איצטריך ש"ס לאתויי ברייתא דפליגי בה ת"ק ור' שמעון בן יוחאי אמאי לא דייק מפשוטו של מקרא כיון דבהדי איל מבשל לה מאן דאמר בששים סבר בשר ועצמות בהדי בשר ועצמות משערינן וה"ל בששים ומ"ד במאה סבר וכו' על כן נראה דמפשטא דקרא לא שמעינן מיניה אי בהדי איל מבשל לה אי לאו דמי כתיב ולקח הכהן את הזרוע בשלה עם האיל מן האיל כתיב ואתי לאשמעינן שיקח הזרוע מן האיל לאפוקי מן הכבשים דכתיבי ברישא דקרא דומיא דחלת מצה אחת מן הסל דבתר הכי ובשלה לאו אמן האיל קאי אולקח קאי לאשמעינן שיקחנה כשהיא מבושלת ויתננה על כפי הנזיר ולא כשהיא חיה. והא דקאמר דכולי עלמא בהדי איל מבשל לה משום דש"ס מספקא ליה במאי אקמיפלגי אי בהא קמיפלגי דמ"ס מחתך לה והדר מבשל לה והיינו רבי שמעון בן יוחאי ותנא קמא סבר מבשל לה והדר מחתך לה והיינו שלמה דקאמר כמו שכתבו התוספות ואי בהכי פליגי על כרחך כולי עלמא אית להו דבהדי איל מבשל לה או דלמא דכולי עלמא מחתך לה והדר מבשל לה ובהא פליגי מר סבר בהדי איל מבשל לה ומר סבר בקדירה אחרת מבשל לה ולפי זה לית ליה דבהדי איל מבשל לה אלא רבי שמעון בן יוחאי לחודיה ולהכי קאמר ש"ס דכ"ע בהדי איל מבשל לה מר סבר מחתי לה וכו' כלומר איבעית אימא אליבא דדברי הכל פליגי אמוראי דלעיל דאך בהא קמיפלגי דרשב"י סבר מחתך לה והדר מבשל לה ות"ק סבר מבשל לה והדר מחתך לה א"כ ע"כ תרוייהו ס"ל דבהדי איל מבשל לה ואם כן מיתוקמא פלוגתייהו דאמוראי דלעיל לדברי הכל ואי בעית אימא נמי דכ"ע מחתך לה והדר מבשל לה מיהו ע"כ צריך לומר דרשב"י סבר בהדי איל מבשל לה ות"ק סבר בקדרה אחרת מבשל לה דאי לאו הכי במאי קמיפלגי וכיון דרשב"י סבר בהדי איל מבשל לה מיתוקמא מיהא פלוגתא דאמוראי דלעיל אליבא דרשב"י: