תורת חיים על חולין· רבי אברהם חיים שור
דף צ
הכא במבכרת עסקינן כתבו התוספות ובהדי הדדי קאתו וקמ"ל דלא מבטל איסור קדשים החמור אישור גיד הקל מלחול עמו ומתני' דקתני ונוהג בשליל לאו דאיסור גיד חל עליו כשהיא עדיין במעי אמו קאמר אלא ה"ק ונוהג בשליל לאחר שיצא לחוץ ולא אסרינן כיון דשחיטת האם מתרת כל מה שנמצא בתוכה מכל בבהמה תאכלו שוב אין איסור גיד חל עליו לאחר שיוציא לאויר העולם וכמ"ש התוספות בסמוך:
פרשו ירדו ר' היא דתני' כתבו התוספות דהכי מייתי ברייתא קמייתא דגידין דהתירא נמי כשפירשו דומיא דעצמות אע"ג דרבנן נמי קתני להו גידין דומיא דעצמות מ"מ אפי' אי איירי בפירשו דאיסורא כיון דבהיתרא נמי איירי הוי שפיר דומיא דעצמות:
דברה תורה לשון הבאי ערים גדולות ובצורות בשמים נראה דהיינו הא דכתיב ויהס כלב את העם אל משה ויאמר עלה נעלה ואיתא במדרש וכן פירש"י ז"ל עלה נעלה אפי' בשמים והוא אומר עשו סולמות ועלו שם נגלית ולכאורה קשה דלא היה לו לומר להם כן כיון דמלתא דלא אפשר הוא ופילי דכדי נינהו אלא לפי שהמרגלים הוציאו מפיהם דברי הבאי וגוזמא ואמרו ערים גדולות ובצורות בשמים על פי דבריהם השיב להם נמי דרך גוזמא עלה נעלה אפילו בשמים והוא אומר עשו סולמות ועלו שם נצליח
בשלשה מקומות דברו חכמים בלשון הבאי היינו חכמי המשנה אבל חכמי הש"ס אשכחן בכמה דוכתי שדברו בלשון הבאי כההיא דבין גלא לגלא תלת מאה פרסי ורומא דגלא תלת מאה פרסי דפרק הספינה וקריבו מחד גלגלא דעינא תלת מאה גרבי משחא דהתם והעלו לו שלש מאה גרבי שמן וישב בעליה ודרש בפ"ק דשבת ושותה שלש מאות גרבי יין דפ' מקום שנהגו ור"ש הוה מפי' ג' מאות גרבי דמרקוען בכל עירוב' דבמדרש איכה רבה ועוד הרבה: