אור ברסלב

תורת חיים על חולין· רבי אברהם חיים שור

דף פט

דף פח

והתניא תקע לא יצא כתבו התוס' דאפי' את"ל דשרי לכסות בעפר עכו"ם לכתחילה כמו בשל עיר הנדחת לא דמי כסוי לחליצה דלענין כסוי לא חיישינן ממאי דמאיס ואין סברא לומר כן דכיון דמאיס מחמח איסור הוא אין לחלק בין מצות כסוי לשאר מצות ולעיל נמי תניא שלא יכסנה ברגל שלא יהא מצות בזויות עליו אע"ג דיש לחלק בין דבר בזוי ושפל לבין דבר מאוס. ועוד דא"כ לרבא דמשני מצית לאו ליה ות ניתנו אמאי נקט ר' זעירא ואיתימא רבה דמכסין בעפר עיר הנדחת דהוי מלתא דלא שכיחא ולא הוי נוהג בזמנו ואיכא מ"ד דעיר הנדחת לא היה ולא עתיד להיות טפי הוה ליה למימר דמכסין בעפר עכו"ם שהוא נוהג כיון דמצות לאי ליהנות ניתנו ולמאי דמאיס לא חיישינן בכסוי לכך נראה דדוקא בעפר עיר הנדחת מכסין לכתחילה כיון דאפרה לאו מעכו"ם קאתיא לא מאיסה אלא דין שיבה עובדי עבודת כוכבים הוו ואי משום דאסור ליהנות מאפרה הא מצות לאו ליהנות ניתנו אבל עפר עכו"ם גופא אסור לכסות בה משום דמאיס. ושמא יש לדחוק ולומר דרבא לאו לשנויי הא דרבי זעירא קאתי אלא לאוסופי עליה דכיון דמצות לאו ליה ות ניתנו א"כ אפי' בעפר עכו"ם נמי מכסין וכן משמע קצת מדנקט ורבא אמר רוי"ו:

גיד הנשה פרק שביעי

והא מדקתני סיפא נוהג בשליל מכלל דרישא וכו' כתבו התו' תימא מאי פריך הא סיפא בשביל שנשחטה אמו ורישא כשלא נשחטה ועוד דמאי קא משני דבר זה מחלוקת ר"י ורבנן והלא אף ר' יהודה מודה דאסור כו' י"ל דהשתא ק ס"ד דהא דקתני מתני' ונוהג בשליל לאו בנשחטה או כדמסיק לקמן איירי אלא במתה איירי ואשמעינן דחייב שתים באוכל גיד דשליל משום איסור גיד ומשום נבלה ולפי מה דסליק אדעתיה דסיפא בלא נשחטה איירי קא דחי ליה דה"ק דבר זה מחלוקת ר' יהודה ורבנן. וכן משמע לקמן גבי הא דתנן רבי יהודה אומר נוהג אף בטמאה דפריך ש"ס וסבר רבי יהודה איסור חל על איסור כו' ומשני קסבר נוהג בשליל דאיסור גיד ואיסור טומאה בהדדי קאתי ופריך מי מצית אמרת נוהג בשיל והתנן נוהג בשליל ר' יהודה אומר אינו נוהג בשליל ומשני הני מילי גבי טהורה דרחמנא אמר כל בבהמה תאכלו אבל בטמאה נוהג והשתא מה סלקא דעתך דפריך מדתנן ר' יהודה אומר אינו נוהג של בשליל כיון דבשליל שנשחטה אמו איירי ומשום דניתר בשחיטת האם קאמר רבי יהודה דאינו נוהג בשליל דהיינו מכל הבהמה תאכלו אבל בטמאה דלא שייך שחיטה לא אלא צריך לומר דסלקא דעתך דהא דתנן ונוהג בשליל וכולי לאו בנשחטה אמו איירי דאפילו במתה קאמר רבי יהודה דאין איסור גיד נוהג בשליל כלל ומשני ליה דרבי יהודה נמי אית ליה דנוהג בשליל ומתני' בנשחטה אמו איירי וקאמר רבי יהודה דאינו נוהג בו מדכתיב כל בבהמה תאכלו והכא נמי הוה מצי לשנויי הכי אלא דניחא ליה לדחויי אפי' למאי דס"ד דלאו בנשחטה אמו איירי דכולה הך סוגיא אינה אלא שקלא וטריא בעלמא עד מסקנא דמלתא:

תוכן העניינים

תורת חיים על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה