אור ברסלב

תורת חיים על חולין· רבי אברהם חיים שור

דף פב

דף פא

תנא אם קדם השני הרי זה זריז ונשכר וכו' נראה דמייתי ראיה דלענין דינא תנן מדקא מפרש ברייתא דזכה דמתניתין היינו דאפילו זריז נמי הוי ואי לענין איסורא אם כן על כרחך צריך לומר דזכה דמתניתין היינו דנשכר לחוד דקאכיל בישרא דזריז ודאי לא הוי כיון דאסור לשחוט תחילה.

סומסוס אמר משום רבי מאיר סופג שמנים ארישא נמי פליג כמה שכתב רש"י ז"ל והתוספות ורבינו נסים ז"ל כתב דדוקא בסיפא פליג דאיכא שני שמות אבל ברישא דליכא אלא חד שם לא פליג ותימא דבתוסשתא קתני בהדיא דפליג נמי ארישא דקתני התם ומייתי לה רש"י ז"ל לקמן שחט חמשה בניה ואח"כ שחטה סומכוס אומר משום ר"מ חייב משום חמשה לאוין:

הרי כאן שנים פירש"י ז"ל והא כיצד בת ואם ובת דאי אם ושני בנים למה לי קרא פשיטא משמע דמפרש הא דקתני ואחד שוחט את בתה היינו בתה של פרה וכן משמע דאי בתה של אמה קאמר דהיינו אחותה של פרה א"כ אמאי קרי לה לראשונה פרה ולאחרונה בתה וקשה דא"כ אף על גב דלא תשחטו שנים במשמע מכל מקום היאך יליף מינה דאזהר הכתוב נמי אבנו ואותו הא אותו ואת בנו אמר רחמנא ולא תשחטו עליה קאי ודוחק לומר דדריש אותו היינו אמה של פרה ובנו היינו בתה של פרה דמשמע דבנו אאותו קאי דהיינו פרה ובתה או בנה וטפי הוה ליה למימר הא כיצד אחד השוחט את הבת ואחד השוחט את הבת דהיינו בת האם שנים האחרונים חייבן דהשתא הוה קאי שפיר לא תשחטו לשון רבים אאותו ואת בנו דאזהר רחמנא לשנים האחרונים ששוחטין אותו ואת בנו לומר ששניהן חייבים מיהו הראשון חייב משום בנו ואותו והשני משום אותו ואת בנו:

ומלתא אגב אורחיה קמשמע לן אף על גב דכולי ש"ס אתי לאשמעינן גופא דמילתא ואגב אורחא אתי לאשמעינן נמי מלתא אחריתי והכא גופא דמלתא לא איצטריך יש לומר דהכא נמי אתי לאשמעינן גופא דמילתא דעל שתי התראות חייב שתי מלקות ואף על גב דמתניתין היא נזיר שהיה שותה כו' מכל מקום כיון דהך דהזורע כלאים ברייתא היא בכמה ברייתות שונה מה שבמשנה אלא דלהכי לא שנה ברייתא באותו ענין ששונה במשנה משום דאגב אורחא אתי לאשמעינן נמי דאיכא תרי גווני כלאים:

תוכן העניינים

תורת חיים על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה