תורת חיים על חולין· רבי אברהם חיים שור
דף פא
אפילו תינוקות של בית רבן יודעין אותה פירש"י ז"ל תינוקות של בית רבן יודעין דתרתי לא עבדינן ביה וקשה דהא דאמר ר"י כגון דלא אתרו ביה משום עבודת כוכבים כל שכן דידעי תינוקות של בית רבן דמקרא מפורש הוא בפרשת שלח לך דהעובד עבודת כוכבים בשגגה אינו במיתה ופשיטא דחייב משום אותו ואת בנו ואי אתי לאשמעינן דחייב אף על גב דאיכא בשחיטה זו צד מיתה ולאפוקי מדריש לקיש אם כן אמאי קאמר ליה זו אפי' תינוקות של בית רבן יודעין אותה הא איכא למימר דאיהו נמי בדלא אתרו ביה משום עבודת כוכבים איירי ואשמעינן דאפילו הכי פטור כיון דאיכא צד מיתה ולאפוקי מדר"י. וגם הא דקאמר אלא פעמים וכו' פי' רש"י ז"ל אלא אם היה לך להשמיענו דבר טעם על משנתנו כך היה לך לומר לא משמע כן. לכך נראה דהא דא"ל זו אפילו תינוקות של בית רבן יודעין אותה אמתני' קאמר דהיאך מצית למימר דמתני' איירי דוקא כששחט ראשון לעבודת כוכבים דא"כ מאי קמשמע לן רבנן דחייב פשיטא כיון דלא קם ליה בדרבה מינה ואי לא אתו לאשמעינן אלא הא דשחיטה שאינה ראויה שמה שחיטה הא מרישא דקתני השוחט ונמצא טרפה שמעינן לה והשתא ניחא דקאמר אלא טעמים וכו' כגון דלא אתרו ביה משום עבודת כוכבים ואשמעינן מתניתין דחייב אף על גב דאית בה צד מיתה. וכן משמע מדברי הרמב"ם ז"ל בפירוש המשנה שכתב ומ"ש השוחש לעבודת כוכבים אינו ר"ל שאם שחט הראשון לעבודת כוכבים והשני לעצמו שהוא חייב משום אותו ואת בנו לפי שזה ברור מאוד אבל דברו על מי ששחט הראשון לאכילה וכו'. ושור הנסקל יש לומר דאיצטריך למיתני דלא תימא כיון דעומד ליסקל כמאן דנסקל דמי וליכא שחיטה כלל ואפילו רבנן מודו ופרת חטאת ועגלה ערופה אינו משנה כדמסיק: