אור ברסלב

תורת חיים על חולין· רבי אברהם חיים שור

דף סט

דף סח

תלתא א לא אמרינן כתבו התוספות תימא מאי קמיבעיא ליה והא קיימא לן דזה וזה גורם מותר נראה דס"ל דזה וזה גורם לא שרי אלא היכא דהאיסור לחודיה קאי וההיתר לחודיה קאי אבל הכא דתרוייהו כי הדדי נינהו כחד גורם דמי והתוספות נראה דלית להו הך סברא משום דאם כן מאי קאמר או דלמא תרי איסורי אמרינן תלתא לא אמרינן הא כיון דכי הדדי נינהו מה לי תרי איסורי מה לי תלתא הא כולהו כחדא דמי ואפשר דלהכי לא הקשו קושייתם לעיל גבי הא דקאמר או דלמא מבלבל זרעיה משום דלעיל איכא למימר דבכי האי גונא כחד גורם דמי כיון דכי הדדי נינהו מיהו נראה דסברא מעלייתא היא וגני איסורין שאני כיון שאין מצטרפין להדדי שהאוכל חצי זית חלב וחצי זית דם אינו לוקה לכך חשיבי כתרתי ותלתא אף על גב דכי הדדי נינהו:

מהו לגמות את חלבו אף על גב דחלב הבא מן הטרפה אסור שאני הכא דאבר היוצא אין בו איסור אלא משום דאין שחיטה מועלת בו והרי הוא כאבר מן החי והיינו דקאמר חלב דעלמא נמי מי לא דמי לאבר מן החי אפילו הכי שרי האי נמי לא שנא או דלמא וכו' וכ"כ הרשב"א והר"ן ז"ל

מהו לגמות את חלבו אם נקבה היא וילדה והרי היא חולבת והא דנקט חלבו לשון זכר משום דקאי אעובר ועובר לשון זכר הוא וב"י בסי' י"ד כתב דמה שכתב הטור וגדל וילד אינו מדוקדק וצריך להגיה וגדלה וילדה ונראה דאין צריך להגיה כיון דקאי אעובר

הכא לית ליה תקנתא לאיסורי' בשחיטה תיקו ופסק הרמב"ם והרשב"א ז"ל לחומרא כדין תיקו דאיסורא דאורייתא וכן כתב בש"ע סימן י"ד דהרי זה כחלב טרפה שנתערבה בחלב כשרה ונראה דהיינו דוקא כשאין בעובר שבפנים ששים נגד האבר שיצא כגון שהוציא ידו במקצת גופו אבל אם יש בו ששים מותר לגמות חלבו דאז חלב האיסור בטל בששים של היתר ושמא להכי נקט לעיל תרי איסורי ותלתא לא חשיב נמי איסור גיד הנשה משום דכח איסור גיד הנשה מעט הוא ובטיל בס' לגבי בהמה כולה אבל דם וחלב רב הוא ואין בכל בהמה ששים נגד הדם או חלב כדאמרינן גדי שצלחו בחלבא אסור לאכול אפילו מראש אזנו וכתב הרמב"ם ז"ל בפט"ו מהמ"א דאיירי שאין בו ששים נגד החלב ונראה דלפי מאי דקיימא לן דמידי דלית ליה תקנתא לאיסורי' בשחיטה חלבו אסור אם כן לפי הלכות גדולות שכתבו התוספות בפרק קמא דעיקור היינו שהעקר הסימן נשמט ממקומו ולאו טריפה הוא אלא דהלכה למשה מסיני הוא דאין שחיטה מועלת בסימן הנשמט מכל מקום חלבו וכן הבצים אסורין אף על גב דלאו טריפה היא כיון דלית ליה תקנתא בשחיטה אסורין. וב"י בסימן כ"ד כתב כשם תשובת הרשב"א דלפירוש ה"ג החלב והבצים מותרין כ"כ בהגהת ש"ע שם ושמא ס"ל דלא דמיא דשאני התם דהוה לה שעת הכושר קודם שנעקר בסימן ודוחק הוא

תוכן העניינים

תורת חיים על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה