תורת חיים על חולין· רבי אברהם חיים שור
דף נ
דאקשתא כולי עלמא לא פליגי דאסור תימה כיון דהך סברא לאו ממילתא דרב נחמן דייק לה אלא דמסתבר ליה לש"ס למימר הכי משום דאייתרא עדיפא מדאקשתא כדפירש"י ז"ל וא"כ לא הוה ליה לאתויי מימרא דרב נחמן כלל וי"ל דאי לאו הא דאמר רב נחמן אינהו מיכל אכלי וכו' ה"א דתרוייהו מוחרין באכילה ומה שפירש רש"י ז"ל דהא דאקשת' לתותב דמיא לאו סברא היא והא דחד לא סתים לאו משום דאינו מחובר היא אלא משום דאית ביה באותו חלב שום ריעותא דלא הויא סתימתו סתימה ואם כן איכא למימר דאדרבא חד סתים דקאמר היינו דאקשתא משום דלית ביה שום ריעותא באותו חלב וחד לא סתים היינו דאייתרא דאית ביה שום ריעותא דלא סתים אבל השתא דטעמא דרב נחמן דחד סתים משום דאינהו מיכל אכלי ולא מחזקי ליה בחלב טמא הוא אם כן חד לא סתים נמי דקאמר משום דמחזקינן ליה בחלב טמא הוא ואם כן צ"ל דאקשתא כ"ע לא פליגי דאסיר כי פליגי דאייתרא דמסתבר למימר דה דאקשתא חלב טמא הוא טפי מדאייתרא כן פירש רש"י ז"ל דהא דאקשתא דמיא קצת לתותב:
מחט שנמצאת בעובי בית הכוסות וכו' כתבו התוססות בשם רש"י ז"ל אבל בהמסס אפילו מצד אחד שצא נקב מעבר לעבר וכו' דחיישינן שמא הבריא ולפירושו צ"ל דהא דמצד אחד כשרה בבית הכוסות איירי שלא נקבה אלא עור הפנימי בלבד אבל אם נקבה עור הפנימי וגם חצי עור החיצון טרפה אף על גב שלא נקבה מעבר לעבר דחיישינן שמא הבריא וכן משמע קצת ממה שפירש"י ז"ל לעיל שכתב מצד אחד שנקבה את דופן הפנימית ולא נקבה את השנית וכ"כ התוספות שם מצד אחד שלא ניקבה אלא עור אחד ולא משמע כן דאם כן אמאי קתני משני צדדין טרפה דהיינו שהמחט נמצאת ונראית משני הצדדין והא אפי' נמצאת ונראית מצד אחד נמי אשכחן דטרפה דהיינו כשנקבה עור הפנימי וגם חצי עור החיצון אלא ודאי מדפסיק ותני מצד אחד כשרה משמע דבכל ענין כשרה אפי' לא נשאר רק מעט מעור החיצון שלא ניקב וליכא למימר דה"ק מחט שנמצאת בעובי בית הכוסות אם נקבה מצד אחד כשרה ואם נקבה משני צדדין טריפה דבתוספתא פרק שלישי קתני בהדיא מחט שנמצאת בעובי בית הכוסות בזמן שנראי' מצד אחד כשרה משני צדדין פסולה לכ"נ כמ"ש רבינו תם ז"ל דבניקב חצי עור לאו טרפה וכן כתב בהדיא בהגהת ש"ע סימן מאח דאפילו לא נשאר אלא מעור החיצון שלא ניקב כשרה ולפי מה שפי' מ"ש בטור ובש"ע שם ורש"י אסר בהמסס אפי' אין הנקב משולש צ"ל דבבית הכוסות נמי אוסר כשניקב עור הפנימי ותני עור החיצון אף על פי שאינו מפולש אלא דכשאינו ניקב רק עור הפנימי לחוד כשרה אף על גב דמפולש:
נמצא עליה קורט דם וכו' לכאורה משמע דפירושי קא מפרש לה הא דמשני צדדים טריפה היינו בנמצא עליה קורט דם וכן משמע מדברי הרמב"ם ז"ל בפ"ו מה"ש שכתב ואם נקבה מפולש לתוך חלל בית הכוסות ונמצאת טיפת דם במקום הנקב טריפה וכן משמע נמי מדברי הטור סי' ר"ח ובש"ע שם שכתב ואם עבר המחט מעבר אל עבר ועודנו תחוב בו בודקין אותו אם נמצא קורט דם סביב המחט בידוע וכו' וקשה דא"כ אמאי פס ק ותני דמשני צדדים טריפה הוה ליה למיתני ששני צדדים אם נמצא עליה קורט דם בידוע שלפני שחיטה וטריפה ועוד דא"כ מתני' דקתני סתמא המסס ובית הכוסות שניקבו לחוץ הוה ליה לפרש שניקבו לחוץ ונמצא שם קורט דם כי היכי דמפרש וקתני ניקב הלב לבית חללו ניטל הכבד ולה נשתייר הימנה כלום ושמא יש לומר דמתני' בניקבו ע"י חולי איירי כמ"ש רבינו נסים ז"ל דבידוע שנעשה לפני שחיטה מיהו ממה שכתבו התוספות והא דקתני מתני' המסס ובית הכוסות שניקבו לחוץ דמשמע דבעינן נקב ומפולש משמע דבניקב ע"י קוץ ומחט איירי דבניקבו ע"י חולי לא שייך למימר שמא הבריא לכ"נ דכל הנך נקובי דמתני' כשידוע שנעשו קודם שחיטה איירי כגון שמיד שהוציאו הלב והריאה או קיבה ודקין והמסס ובית הכוסות מן הבהמה מצאו שהן נקובין דאז ודאי הוא שניקבו קודם שחיטה והא דאמרי' לעיל מקיפין בבני מעים ובריאה ובקנה איירי שלא מצאו הנקבים מיד כשהוציאו אותן מן הבהמה אלא לאחר זמן יום או חצי יום מצאו שהן נקובין ואיכא לספוקי שמא נעשו הנקבים ע"י איזה אדם שמשמש בהן והשתא הא דקתני ברייתא נמצא עליה קורט דם מילתא אחריתי היא ולאו פירושי קמפרש לה לרישא והכי פירש מחט שנמצא כעובי בית הכוסות מיד כשהוציאו אותן מן הבהמה דאז בידוע שניקבו קודם שחיט מצד אחד כשרה משני צדדין טריפה והדר תני שאם יש ספק אם נעשה קודם שחיטה אם לאו כגן שמצאו הנקבים לאחר זמן אז אם נמצא ליה קורט דם בידוע שלפני שחיטה וכו' דומיא דהגליד פי המכה דסיפא דאיירי נמי היכא דאיכא לספוקי מתי הוגלד ופריך מאי שנא הכל נקובי דעלמא היכא דאיכא לספוקי אם נעשה קודם שחיטה אם לאו כגון שנמצאו לאחר זמן דטריפה מספק אע"ג דליכא דם. ובכסף משנה בפ"ו מה"ש כתב וז"ל ופשטא דברייתא משמע דמצה אחד כשרה בלא בדיקה ומשני צדדין טרפה ולא בהחלט אלא דבעי' בדיקה אם נמצא עליה קורט דם טרפה ואם לאו כשרה אלא דאמרינן בש"ס מעשה ובא לפני רבי מחט וכו' משמע דמצד אחד נמי אינו כשר בלא בדיקה וקשה על זה למה חילקה הברייתא בין מצד אחד למשני צדדין לא היה לה לחלק אלא בין נמצא עלי' קורט דם ללא נמצא עכ"ל ולפי מה שפירש' לאו קושיא היא דהא דקתני משני צדדים טריפה בהחלט הוא אפילו לא נמצא עליה קורט דד כיון שנמצאת כך מיד לאחר שהוציאו אותה מן הבהמה: