תורת חיים על חולין· רבי אברהם חיים שור
דף מא
אבל ישראל לצעורי' קא מיכוין כתבו התוספות דאף על גב דאית ליה שותפות בגוה אכתי איכא למימר לצעוריה קא מכוין אבל הרמב"ם ז"ל בפרק ב' מהלכות שחיטה ובפרק ז' מהלכות חובל ומזיק כתב דהיכא דאית ליה שותפות בגוה לא אמרינן לצעוריה קמכוין והיינו כדפי' רש"י ז"ל. ובטור י"ד סי' ד' ובש"ע שם כתבו דעת שניהם אבל בש"ע שם סימן ה' לא הביא אלא דעת הרמב"ם וכן בטור ח"מ סי' שפ"ה ובש"ע שם גבי מנסך יין חבירו לעבודת כוכבים ומזלות לא הביאו אלא דעת הרמב"ם לחודא וכתבו דאם היה לו בו שותפות חייב לשלם ולא ידענא דכיון דאיכא מחלוקת בדבר הוה ליה ספיקא דדינא ונראה דהמוציא מחבירו עליו הראיה:
אמרי לבבואה קא שחיט פירש לשם השולט בצורות ועיין בפירוש המשנה להרמב"ם ז"ל והשתא ניחא דהוי דומיא דלתוך ימים דטעמא נמי משום דאמרי לשרא דימא קא שחיט:
ואם עשה כן צריך בדיקה אחריו אסיפא דוקא קאי שאם עשה כן בשוק צריך בדיקה אחריו וכ"כ הרמב"ם ז"ל בהדיא. אבל אם שחט בבית לתוך הגומא ולא עשה מקום חוץ לגומא אף על גב דלכתחילה אסור לעשות כן מכל מקום א"כ אין צריך בדיקה אחריו כיון דאיכא למימר שעשה כן לנקות ביתו. ונראה דהיינו הא דקתני ברייתא בסיפא ובשוק לא יעשה כן משום שנאמר ובחקותיהם לא תלכו ולא קתני ברישא אין שוחטין לגומא כל עיקר משום שנאמר ובחקותיהם לא תלכו ומתניתין נמי הוה ליה למיתני ברישא אין שוחטין לגומא כל עיקר שלא יחקה את המינין ולא בסיפא אלא משום דברישא ששוחט לגומא שבבית נהי דלכתחילה אסור לעשות כן כיון שכן דרך עובדי עבודת כוכבים ומזלות מכל מקום אינו עובר בלאו דובחוקותיהם לא תלכו דאיכא למימר דטעמא אית ליה בגווה כדי לנקות ביתו דלא אסרינן משום חוקות בעובדי כוכבים ומזלות אלא אם כן עושה דבר בלא טעם כמ"ש מהרי"ק שורש פ"ב דאין לאסור משום חק אלא באחד משני חלקים האחד הוא הדבר אשר אין טעמו נגלה כדמשמע לשון חק דכיון שהוא עושה דבר משונה אשר אין בו טעם נגלה אלא שהן נוהגין כן אז נראה כנמשך אחריהם ומודה להן דאל"כ למה יעשה כדבריהם החמוהים התם עכ"ל משמע דהיכא דאית ליה טעמא לית ביה משום בחוקותיהם לא תלכו ולא שייך למימר שמא יחקה את המינין אבל בשוק כיון דלית ליה טעמא קא עביד משום ובחוקותיהם לא תלכו ומחקה את המינין וכן משמע מדברי הרמב"ם ז"ל בפרק ב' מהלכות שחיטה שכתב ולא ישחוט בתוך הכלים ולא תוך הגומא שכן דרך עובדי עבודת כוכבים ומזלות ושוחט חוץ לגומא והדם שותת ויורד לגומא ובשוק לא יעשה כן שמא יחקה את האפיקורוסין מדכתב מעיקרא בבית שכן דרך עבודת כוכבים ומזלות ובתר הכי בשוק כתב שלא יחקה אפיקורסין משמע דתרי טעמי נינהו וכפי' דאי לאו הכי ליכתוב ובשוק לא יעשה כן ותו לא שהרי כבר כתב מעיקרא דטעמא שכן דרך עובדי עבודת כוכבים. ורש"י ז"ל כתב אבל עושה גומא כו' וטעמא דגומא משום שהוא חוק המינין לעבודת כוכבים ומזלות משמע דסבירא ליה דבבית נמי טעמא הוא שלא יחקה את המינין:
אלו טרפות פרק שלישי