תורת חיים על חולין· רבי אברהם חיים שור
דף מ
הא דאמר להר וכו' כתבו התוספות דהעוברן בסייף אע"ג דלא מקרי אלוה שהרי מחובר הוא משום דגלי קרא בעכו"ם דמתחייב כדכתיב וראית את השמש וגו' אע"ג דמחוברין בגלגל הרקיע והא דקתני הכא לשם חמה ולבנה דהוי זבחי מתים היינו לגדייהו שהן תלושין המלאכים המנהיגים וכו' ודבריהם נראין דחוקין דנהי דהנך י"ב מלאכים גדייהו דחמה ולבנה נינהו מכל מקום לכוכבים ומזלות לא אשכחן דאית להו גדא דאינהו גופייהו מזלות נינהו לכך נראה כדמשמע מפירש"י ז"ל דחמה ולבנה כוכבים ומזלות תלושין הן ולכך השוחט לשם חמה לבנה מזלות וכוכבים גופייהו הרי אלו זבחי מתים וכן משמע מדברי הרמב"ם ז"ל כפ"ב מהלכות שחיטה שכתב אבל אם שחט למזל הים או מזל ההר או לכוכבים ומזלות הרי זו אסורה בהנאה ולא כתב נמי למזל כוכבים ומזלות משמע דהשוחט לכוכבים ומזלות גופייהו הוי זבחי מתים. וכן משמע קצת בפרק מי שהיה טמא דמזלות לאו מחוברין הן דקתני התם חכמי ישראל אומרים גלגל קבוע ומזלות חוזרין וחכמי עובדי כוכבים ומזלות אומרים גלגל חוזר ומזלות קבועים מדס"ל לחכמי ישראל דמזלות חוזרין משמע דלאו מחוברין הן וכי קאמר דיקא נמי דקתני דומיא דמיכאל שר הגדול הוה מצי למידק מדקתני להו דומיא דכוכבים ומזלות דמיתני ברישא אלא מלתא דפסיקא נקט דבמזלות איכא מחלוקת ולאו מילתא דפסיקא הוא ולפי מה שכתבו התוספות דהא דקתני לשם חמה ולבנה כו' לגדייהו קאמר יש לפרש דהא דקאמר דיקא נמי וכולי לאו כדפירש רש"י ז"ל אלא ה"ק דיקא נמי דבשוחט לשר ההר א איירי מדקתני דומיא דמיכאל שר הגדול דאיירי בשר ושלשול קטן נמי לשר שלו קאמר כמ"ש בטור י"ד סימן ר' וה"ק בין ששחט לשם מיכאל שר הגדול בין ששחט לשם שר של שלשול קטן שבים:
אי לאו דאמר רב הונא בהפת חברו וכו' תימה כיון דרב הונא נקט במילתיה בהמת חברו ברישא והדר נקט סי' א' א"כ הוה ליה לרב פפא למימר נמי ברישא אי לאו דאמר רב הונא בהמת חברו והדר הל"ל אי לאו דאמר סי' אחד ועוד דמאי קאמר אי לאו דאמר בהמת חברו לא הויא חטאת תיובתיה הא אכתי הוי חטאת תיובתיה דעולא דנקט נמי בהמת חברו ויש לומר דהא דקאמר לעיל סבר לה כי הא דאמר עולא היינו משום דתרוייהו נקטי בהמת חברו אם כן ודאי חד מילתא קאמרי וחד טעמא אית להו ולהכי הוי חטאות תיובתייהו אבל אי לאו דנקט רב הונא בהמת חברו לא הוי חטאת תיובתייהו דאז ה"א דכל חדא מילתא אחריתי קאמר רב הונא איירי כדידיה ולכך אסרה אפי' במעשה זוטא ועולא דאיירי בבהמת חברו הוה אמינא דמאי מעשה דקאמר מעשה רבה וכיון דהשתא נמי צ"ל דמאי מעשה מעשה רבה לכך איצטריך למימר מעיקרא דאי לאו דאמר רב הונא סי' אחד וכו':