תורת חיים על חולין· רבי אברהם חיים שור
דף לב
נשחטה בהמה אחרת עמה לרבי נתן פסולה בהמה כשרה כך גריס רש"י ז"ל וקשה מאי פריך פשיטא אמאי פשיט ליה והא אכתי לא ידעינן דרשה דושחט אותה אמר רחמנא ולא אותה ואת חברתה עד בתר הכי וא"כ לאו מלתא דפשיטא הוא דפרה פסולה בנשחטה בהמה אחרת עמה ומדברי הרמב"ם ז"ל בפרק ד' מהלכות פרה משמע דגרסינן נשחטה בהמה אחרת עמה לרבי נתן שתיהן כשרות לרבנן פרה כשרה בהמה פסולה והשתא פריך ספיר פשיטא וגרסינן נשחטה בהמה אחרת לרבי נתן איצטריכא ליה סד"א ושחט אותה אמר רחמנא ולא אותה ואת חברתה ואפילו בהמת חולין נמי קמ"ל:
רבי שמעון אומר כדי ביקור כתב הרמב"ם ז"ל בפי' המשנה מה שאמר כדי ביקור טבח לחכם ר"ל כדי שיעור בדיקת השחיטה לדעת אם נשחט השיעור שחייב או לא ותימא דהא בפ"ק קבעי רב יוסף לפרושי הכי וקא"ל אביי לא הכי אמר רבי יוחנן כדי ביקור חכם וכו':
וליחשוב נמי דחזקיה כתבו התוספות וא"ת אמאי לא פריך וליחשוב דזעירי כו' וי"ל דאינה נבלה אח"כ נפסק נמי חוט הסדר' והא תנא ליה כו' אבל מחזקיה פריך שפיר דמשכחת ליה גיסטרא דנבלה אפילו חוט השדרה קיים כגון נעקרה צלע מכאן וצלע מכאן וחוט השדרה קיימת דקרי ליה רב גיסטרא באנו טרפות ותימא דבנעקרה צלע מכאן וצלע מכאן לא קרי ליה רב גיסטרא בחלו טרפות אא"כ נעקרה צלע מכאן וחצי חולי' עמה וצלע מכאן וחצי חולי' עמה דמסיק התם הכא בוכנא ואסיתא ופירש"י ז"ל שם אסיתא חור שבחוליא שהצלע תחוב בו והיינו בחצי חוליא וכיון דהא דנעקרה צלע מכאן וצלע מכאן איירי דנעקרה חולי' שלימה עמהן א"כ אכתי אמאי פריך ליחשוב נמי דחזקיה והא חוליא שחסרה בכלל בסג"ר הוא דהיינו סמ"ך דבסג"ר כדאמרינן בר"פ אלו טרפות ובסג"ר ושב שמעתתא אתיא בזה הכלל דכל שאין כמוה חיה טרפה כמ"ש התוספות:
ומי אמר ר"ש בן לקיש הכי בלא הך שינויא דר"ש בן לקיש לא מצי פריך ממתני' דאלו טרפות אהא דאמר ר"ש בן לקיש שחט את הקנה ואח"כ ניקבה הריאה כשרה אלמא כמאן דמנחא בדיקולא דמיא וא"כ פסוקת הגרגרת ברובא כיון דלא שחיט אלא סימן אחד נבלה הוי ואמאי קתני אלו טרפות דאיכא למימר דשחיטה פסולה מוציאה מידי נבלה ופסוקת הגרגרת נמי שחיטה פסולה היא ומוציאה מידי נבלה אבל השתא דאמר דשחיטה פסולה אינה מוציאה מידי נבלה וטעמא דפסוקת הגרגרת משום דלאו שחיטה פסולה היא דכיון דשחט שלא במקום חתך כי ד"א גרם לה ליפסל דמיא לכך פריך והאמר ר"ש בן לקיש כו' דכיון דכמאן דמנחא בדיקולא דמיא שוב אין לבהמה אלא סימן אחד ופשיטא דשחיטה פסולה הוי ואינה יוצאה מידי נבלה: