אור ברסלב

תורת חיים על חולין· רבי אברהם חיים שור

דף כו

דף כה

אלא מתניתין דקתני החמיץ אין לא החמיץ לא כולי הא דדייק מסיפא ולא קאמר אלא מתני' דקתני לא החמיץ לא דלמא אי שבקיה וכולי משום דאיכא למימר דעד שלא החמיץ היינו דידעינן ביה ודאי שלא יחמיץ עוד כגון שהוא ישן וכבר עבר הזמן שראוי להחמיץ בו אבל מסיפא דקתני החמיץ אין משמע דכל שלא החמיץ אע"ג דאיכא לספוקי שמא יחמיץ עוד לא אע"ג דלישנא דעד שלא החמיץ משמע דהשתא מספקינן ביה אם יחמיץ אם לאו מדלא קתנ' התמד לא החמיץ אינו לקח כו' יש לומר דסבירא דלאו דוקא נקט הך לישנא דהא לרבא דמוקי ליה כששייר ממנו בכוס ולא החמיץ ע"כ צריך לומר דעד שלא החמיץ לאו דוקא הוא דהא לדידיה כל היכא דאיכא לספוקי ביה יש עליו תורת יין ולרבא לא ניחא ליה למימר הכי דעד שלא החמיץ משמע דאתי לאשמעינן דאף על גב דלא עבר הזמן שרגיל להחמיץ בו ואיכא למימר שמא יחמיץ עדיין או אפילו שייר ממנו בכוס והחמיץ אפילו הכי אינו נקח וכו' ולכך מוקי לה כרבי יוחנן בן נורי:

ורב ששת אמר אף בפתיחתה דכל הברכות פתיחה מעין החתימה הוה כגון אתה קדוש האל הקדוש אתה חונן חונן הדעת השיבנו הרוצה בתשובה וכן כולן יוצר אור המאורות אהבה רבה אוהב עמו ישראל לכך אית ליה דבהבדלה נמי צריך להתחיל מעין החתימה:

סדר הבדלות הוא מונה פירש"י ז"ל ובין יום השביעי לששת ימי המעשה היינו בין קדש לחול ומשום דבעי למימר מעין חתימתה סמוך לחחימה ומה שיסדו לומר בברכה אמצעית דשבת והנחילנו ה' אלהינו באהבה וברצון שבת קדשך וישמחו בך ישראל אוהבי שמך בא"י מקדש השבת הוה שפיר סמוך לחתימה מעין חתימה דשבת קדשך הוה מעין מקדש השבת ומה שאומרים וישמחו בך ישראל וכו' לאו מילתא אחריתי היא אלא חד מילתא הוא והוספה בעלמא ואינו אלא כמטבע ארוכה שטבעו חכמים להאריך בה סמוך לחתימה דומיא דברכת מקדש את שמך ברבים דנהגו לומר ובישועתך תרום ותגביה קרניו דלא הוה מעין חתימה אלא מה שאומרים קודם לכן וקדש את שמך בעולמך וכן בבברכת הודאה מוסיפין ואומרים האל ישועתנו ועזרתנו סלה דלא הוה מעין החתימה וכן בברכת המעריב ערבים מוסיפין ואומרים אל חי וקים תמיד ימלוך עלינו לעולם ועד וכן מה שאומרים בתפלת ר"ה וי"כ כי אתה אלהים אמת ודברך אמת וקים לעד בכולהו צריך לומר דאינן אלא מטבע ארוכה דכל הנך לא הוו מעין חתימה סמוך לחתימה ממש אלא קודם לכן קצת. ועוד הרבה ברכות אשכתן כה"ג. כתבתי זאת לפי שראיתי במנהגים שכתב וז"ל ורגילין לסיים וישמחו בך ישראל אוהבי שמך וכן ברוב סידורים ותימה גדולה הוא שהרי אינו מעין החתימה ולא מעין הפתיחה גם אין שייך שמחה רק ברגלים ומצאתי בסידור ישן וגם שמעתי מבקיאים שיש לומר וינוחו בה ישראל מקדישי שמך וכו' זהו שפיר מעין החתימה ופתיחה וכן נראה עיקר עכ"ל ולפי מה שכתבתי לאו קושיא היא כיון דאשכחן הרבה ברכות כה"ג ע"כ לא הוה אלא מטבע ארוכה טבעו חכמים להאריך בהן סמוך לחתימתן והוספה בעלמא נינהו ומה שכתב נמי דאין שייך שמחה רק ברגלים לאו קושיא היא דלאו בשמחה גשמית דאכילה ושתיה איירי שהרי לא תיקנו לומר וישמחו בה ישראל דהוה משמע דבשמחת שבת איירי אלא וישמחו בך ישראל משום דבשמחה רוחנית איירי שישמחו בהקב"ה תדע דאל"כ תיקשי היאך תיקנו לומר בשבת שמחו במלכותך שומרי שבת והא לא שייך שמחה אלא ברגלים אלא משום דבשמחת רוחנית איירי שישמחו ישראל במלכותו יתברך וכי האי גונא מצינו במדרש שיר השירים רבה זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו א"ר אבין אין אנו יודעין במה לשמוח אם ביום אם בהקב"ה בא שלמה ופירש נגילה ונשמחה בך וכו'. ועוד דאדרבא לפי מה שמגיה וינוחו בת ישראל מקדישי שמך לא הוה שפיר מעין החתימה דלא איירי חתימה בקדושת השם אלא בקדושת השבת לכך נראה דיש לומר וישמחו בך ישראל אוהבי שמך ואין לשבש הסידורים וכל המשנה ידו על התחתונה:

תוכן העניינים

תורת חיים על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה