תורת חיים על חולין· רבי אברהם חיים שור
דף כה
אמר קרא וכל כלי פתוח אשר אין צמיד פתיל עליו מייתורא דפתות דריש דדוקא בכלי חרם איירי שהטומאה קודמת לפסחו דאי בכל הכלים ליכתוב סתמא וכל כלי אשר אין צמיד פתיל עליו וקשה דמאי פריך בסמוך ולא יהו כל הכלים מיטמאין מגבן אלא מתוכן כו' והא אי אפשר לומר כן דאם כן פתוח למה לי לכתוב סתמא וכל כלי אשר אין צמיד פתיל עליו ויש לומר דפתוח לא אתי למעוטי כל הכלים אלא אתי לאשמעינן דבפתיחה תליא מלתא דלא תימא הא דכי אין צמיד פתיל עליו טמא וכי יש צמיד פתיל טהור גזירת הכתוב הוא דכל שיש בו צמיד פתיל טהור ואפי' הכלי פתוח ואינו מכוסה בצמידו קמ"ל פתוח דבפתיחה תליא מילתא דכל שהוא פתוח טמא הוא ואינו טהור אלא אם כן מכוסה יפה בצמידו ואינו פתוח:
וחד תוכו של זה ולא תוכו של אחר לא מצי לאוקמי תרוייהו לתוכו של זה ולא תוכו של אחר חד ליטמא וחד לטמא דאין כלי שטף מטמאין אוכלין כשהן נתונין באוירן כדמשמע לעיל דקאמר התורה העידה על כלי חרס כו' משמע אבל כלי שטף לא אי נמי אי תרוייהו לתוכו ולא תוך תוכו חד ליטמא וחד לטמא דלהכי לא איצטריך קרא דכיון דגלי קרא בחדא ילפינן אידך בג"ש כדאמר לעיל נאמר תוכו לטמא כו':