אור ברסלב

תורת חיים על חולין· רבי אברהם חיים שור

דף יח

דף יז

שן חלושה מותר לשחוט בה פי' אפי' היא קבוע עדיין בלחי כיון שנחלש הלחי לאו מחובר מקרי וכן משמע בהדיא מפירש"י ז"ל שכתב שן תלושה שנתלש הלחי מן האדם ולא כתב שנתלשה השק מן האדם ובמתני' נמי פי' והשינים התחובים בלחי של בהמה וכן משמע דהוי דומיא דמגל קצר והמגיר' ששיני' שלהן מחוברין בהן וא"כ כי משני הא בחדא הא בתרתי משמע דאפי' היא קבוע בלחי שרי בחדא אפי' לכתחילה וכ"כ הרמב"ם ז"ל והטור וכתב וז"ל והרמב"ם ז"ל מתיר בשן קבוע בלחי אפי' לכתחילה ולא נהירא ודברי הרמב"ם ורש"י ז"ל נראה עיקר וכ"כ בש"ע:

ואף רבי יוסי בר יהודה לא אחר וכו' כתבו התו' דאף ר' יוסי בר יהודה לא אמר דמהני שייר מלא חוט על פני רובה וכו' אבל בשאר טבעות לא מהני רובה זכו' ומסיים בה הר"ש ז"ל ואם לא שחט אלא רוב הטבע' שחיטתו פסול' דרוב קנה בעינן ורוב טבעת לא הוי רוב קנה ולפ"ז רב ושמואל לא איירי לענין הגרמה אלא לענין שחיטה דלא מהניא בשאר הטבעות אם לא שחט שם רק רוב הטבעות ולא רוב הקנה וקשה דא"כ מאי קאמר בסמוך כי סליק ר' זירא אכל מוגרמת דרב ושמואל והא לאו משום הגרמה פסלי דודאי הוי מקום שחיטה אלא משום דרוב טבעת לא מהני בשאר הטבעות עד שישחוט שם רוב הקנה וצ"ל דלענין הגרמ' נמי איירי שאם לאחר שחתך רוב הטבעת הגרים ויצא לו חוץ מטבעת הגדולה כלפי הראש פסולה משום הגרמה וכן כתב הרז"ה ז"ל

קרי עליה ר' יוחנן גיסא גיסא פירש"י ז"ל הגס הגס כלומר יותר מדאי הכשרת נראה דלכך נקט לישנא דגיסא גיסא משום דל' נופל על הל' דריש לקיש גיסו של ר' יוחנן הוה בעל אחותו כדאי' בפ' הפועלי' והוה כאלו קרי עליה גיס' גיסא הכשרת אח"כ מצאתי בנ"י פ' זה בורר גבי הא דתנן ואלו הן הקרובים חמיו וגיסו שכתב גיסו בעל אחות אשתו וכן הוא ביבמות וברוב מקומות הש"ס מיהו אשכחן דבעל אחותו נמי איקרי גיסו כדאמרי' בחולין דר' יוחנן הוה קרי לריש לקיש גיסא גיסא משום דבעל אחותו היה עכ"ל:

או דלמא פגע ולא נגע כתבו התוס' דהיינו ששחט למעלה מן החיטין כדמר בר רב אשי גרסי' פגע בחיטי טרפה וכו' וקשה דקאמר והלכת' משיפוי כובע ולמטה כשר' והיינו דשייר כחיטי הלכתא מכלל דפליגי ולפירוש' הא ליכא מאן דפליג בהא דשייר בחיטי כשרה ולישנא דמר בר רב אשי אמר נמי לא אתי שפיר כמ"ש התוס' לכ"נ כדפי' רש"י ז"ל וסתמא דש"ס מייתי מימרא דרב פפא דאמר משמיה דרבא שייר בחיטי כשרה לאשמעי' דליכא נפקות' בהך בעיא דדבריו דרב פפי ליתא ננד דבריו דרב פפא דרב פפא הוה מרא דש"ס טפי מדרב פפי ולהכי לא קא' תיקו דלא קא' ש"ס תיקו אלא אמלתא דקאי הכי והך מילתא לא קאי דרב פפא ורב חייא ומר זוטרא כולהו אית להו דשייר בחיטי כשרה והכי הלכתא ולא שייך למימר תיקו וכיון דרב פפא לאו אדרב פפי קאי אלא סתמא דש"ס מייתי ליה לכך לא קאמר רב פפא אמר וכן כתב בערוך ערך חט דפגע ולא נגע היינו ששחט למטה מהן כדפי' רש"י ז"ל

תוכן העניינים

תורת חיים על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה