אור ברסלב

תורת חיים על בבא קמא· רבי אברהם חיים שור

דף צח

דף צז

עד עשרה בתמניא והיינו חומש לפי' ר"ח ז"ל וא"ת אכתי הא קשקיל רבית ומה לי חומש נסכא ומה לי יותר מכן וי"ל הכי שיערו חכמי' דכשאינו מרויח לענין נסכ' אלא חומש אז יוצא שכרו בהפסדו שמפסיד חומש משויין בהתכת המטבעות והפסד צורתן דנסכא לא שויא כמטבעות ויוצא זה בזה כגון שארבע מטבעות חדשות שוקלות כמו חמש ישנות וכל אחד שוה שני דינרין ומחצה כשיש עליו צורה ובלא צורה אינו שוה אלא שני דינרין נמצא כשהוא מתיכן כשם שמרויח חומש לענין נסכא כך הוא מפסיד חומש לענין שויין אבל כשמשקל ארבע חדשות כמו ששה ישנות לא דאז מרויח שליש לענין נסכא ואינו מפסיד אלא חומש והרא"ש ז"ל כתב טעמא דכיון דאין בו אלא חומש יותר אין כאן שבח לענין נסכא דכשמחזירו לניסכא יפתח החומש לחסרון היתוך ושכר צורף וזה נראה דוחק דנרא' לעינים הוב שאין חסרון היתוך ושכר צורף עולה לחומש:

הצורם אוזן פרתו של חבירו כתבו התי' והא דתנן או שנפסלה ע"ג המזבח כו' ומשמע דוקא שנפסלה מאיליה כו' וליכא למימר דה"ה פסלה בידים ואיידי דנקט רישא נסדק כו' לאשמעינן דאפי' נסדק או נרקב ממילא משלם כשעת הגזילה תני נמי סיפא נפסלה דהא תרומה ונטמאת ע"כ דוקא ממילא קאמר אבל טומאה בידים חייב כדתנן בפרק הניזקין המטמא והמדמע והמנסך במזיד חייב ומה שכתבו התו' דמתני' בבהמה קדושה איירי דודאי לגבי מזבח קיימא וכן משמע דהא כולהו מילי דסיפא דפטור משמע משום דהוי היזק שאינו ניכר ונפסלה דקתני היינו בדוקין שבעין כדפרש"י ז"ל ואי בבהמות חולין אפי' במום ניכר נמי פטור מטעם גרמא כיון דלאו למזבח קיימא כדאמר רבה הצורם אוזן כו' ורש"י ז"ל פי' במתני' פטורין דכל בהמות לאו למזבח קיימי ואין דבריו מובנים דהא מעיקרא כתב דנפסלה במום שאינו ניכר משמע דטעמא דפטור משום דהיזק שאינו ניכר הוא ואפי' קיימ' למזבח נמי פטור:

והא קמשמע לן דאפי' מלאכה דלא מינכר הזיקא כתבו התוספות תימא דבפרק הניזקין פריך מהכא למ"ד כו' וי"ל כיון דנקט מלאכה לרבותא דייק התם שפיר דאי שמיה היזק אין כאן שום רבותא כו' ודבריהם תמוה דמנא ליה למידק דלמא שמיה היזק וכי אין כאן שום רבותא מאי הוי דמידי הוא טעמא דבעי לשנויי הכא דנקט מלאכה לרבותא משום דקשיא ליה אמאי נקט מלאכה דלא מינכר ליתני צורם דמינכר והשתא אי אמרינן דהיזק שאינו ניכר שמיה היזק לאו קושי' היא כיון דשאינו ניכר חשוב כניכר ובפרק הניזקין השמיטו התו' תירוץ זה:

אלא אמר רבה הכא בגומרין דינו של שור כולי פי' רש"י ז"ל סיפא דמתני' ודאי רבי יעקב הוא ולא רבנן וזהו דוחק מיהו בפרק שור שנגח כתב רש"י דברייתא איירי שהשומר עצמו מוסרו ביד ב"ד דעביד היזק בידים והיינו דקאמר השתא מסרתיה ביד מאן דלא מצינא כולי ולפי זה סיפא דברי הכל היא גם התו' כתבו שם דסיפא דמתני' מיתוקמא נמי כרבנן:

והתנן פירות והרקיבו משלם כשעת הגזילה תימה דלא פריך נמי יין והחמיץ דקתני יין והחמיץ אומר לו הרי שלך לפניך ומתני' קתני יין והחמיץ משלם כשעת הגזילה וליכא למימר דארישא דברייתא פריך ולמאי דמשני דיש לחלק בין הרקיבו כולן למקצתן הכי נמי יש לחלק בין החמיץ הרבה להחמיץ מעט חדא דלא שייך לחלק בהכי דסוף סוף כולו חומץ הוא. ועוד דהרמב"ם ז"ל והטור ושאר פוסקים חילקו בין פירות שהרקיבו כולן בין הרקיבו מקצתן וביין והחפיץ פסקו סתמא דחייב לשלם כשעת הגזילה ולא חילקו משמע דאין לחלק בהכי ובתוספתא קתני תרומה ונטמאת פירות והרקיבו חמץ ועבר עליו הפסח כו' אומר לו הרי שלך לפניך ולא קתני התם יין והחמיץ אלא יין ונתנסך לכך נראה דטעות נפל בספרים ולא גרסינן בברייתא יין והחמיץ אלא יין ונתנסך:

מאי לאו דיהיב להו עצים ולתקן דקתני כלומר לעשות והא דלא קתני סתמא נתן לאומנין וקלקלו יש לומר דניחא ליה למיתני דבר והיפוכו ואיידי דבעי למתני סיפא לסתור קתני רישא לתקן. ובהכי ניחא וי"ו דוהבנאי כאלו אמר נתן לאומנין אם לתקן כך דינו ואם נתן להם לסתור כך דינו:

תוכן העניינים

תורת חיים על בבא קמא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה