אור ברסלב

תורת חיים על בבא קמא· רבי אברהם חיים שור

דף צז

דף צו

ומי אמר רב עבדא כמקרקעי דמי והאמר רב דניאל כו' כתבו התוספות ואם היה כמקרקעי דמי אפילו נחת לה בתורת גזלנותא לא נפק מרשותיה דמריה דהוי כקרקע דאינה נגזלת מיהו בפרק איזהו נשך כתבו התוספות אמילתא דרב דניאל דהיכא דנחית בתורת גזלנותא אין צ"ל טעמא דניחא ליה דלא נסתריה עבדיה:

ניחא ליה דלא נסתרי עבדיה בפרק איזהו נשך כתבו התוספות ואם תאמר בלאו האי טעמא נמי פטור דהא תנן גזל עבדים והזקינו משלם כשעת הגזילה אבל שכר פעולתם לא משלם ודבריהם תמוהים דהא רב דניאל בר רב קטינא אליבא דרב קאמר לה ורב הא לא סבירא ליה כמ"ד משלם כשעת הגזילה אלא כמ"ד אומר לו הרי שלך לפניך וליכא למימר דאדרב יוסף בר חמא קאי דלמה ליה טעמא דלא נסתרי תיפוק ליה משום דכל הגזלנין משלמין כשעת הגזילה דרב יוסף בר חמא ודאי איצטריך להאי טעמא דאי לאו הכי משוית ליה גזלנא ועוד דא"כ תיקשי אמאי מייתי ראיה מהא דרב דניאל טפי ה"ל לאתויי ראיה ממתני' דכל הגזלנין משלמין כשעת הגזילה:

הא של אחרונים דומיא דראשונים מחללין מדקתני כיצד היו לו מעות וכו' ולא סגי ליה בהא דקתני אין מחללין על המעות שאינם יוצאות משמע דדיוקא אתי לאשמעינן דהא דאין מחללין על מעות שאינם יוצאות דוקא על מעות כוזביות או של מלכים הראשונים שאינם יוצאות כלל הא של אחרונים דומיא דראשונים מחללין כיון דנפקי במדינה אחרת:

אי הכי של בבל והן בבבל למאי חזו פי' ר"י ז"ל דודאי אי לאו מילתא דרב נחמן הוה א"ש הכל וכו' אבל לרב נחמן דמוקי מילתא דשמואל דוקא בדאית ליה אורחא למישן א"כ כך יש לו מטבע שהיה כבר במקום זה כמו מטבע של מקום אחר שלא בא מעולם כאן ולפירושו הא דנקט בפלוגתייהו המלוה על המטבע ונפסלה המטבע הוה מצי למימר המלוה על המטבע אמר רב נותן לו מטבע היוצא באותה שעה ושמואל אמר נותן לו מטבע היוצא במישן אלא להודיעך כחו דרב דאפי' בנפסלה נותן לו מטבע היוצא באותה שעה. מיהו תימא לפירושו דמנ"ל למקשה הך סברא דלרב נחמן דמוקי מילתא דשמואל דוקא בדאי' ליה אורחא למישן כך יש לו מטבע שהיה כבר במקום זה כמו מטבע שלא היתה מעולם כאן דלמא ס"ל לרב נחמן דתרתי בעינן דאית ליה אורחא למישן ובעינן נמי שנפסלה והיתה שם מטבע קודם שנפסלה. ע"כ וראה לפרש דאי לאו הא דרב נחמן ל"ק מידי דאיכא לאוקמי מילתא דשמואל וברייתא קמייתא כשאין המלכיות מקפידות כלל אפי' כשמוציאין אותן וברייתא ברייתא איירי שהמלכיות מקפידות אבל לא בחשי אלא דאי משכחי קפדי וכיון דלא בחשי חזו שפיר והא דאין מחללין על מעות של כאן והן בבבל אע"ג דלא בחשי י"ל דתרתי למעליות' בעינן חדא דלא בחשי ועוד דאלו המעות יוצאות באותו מקום. אבל השתא דאמר רב נחמן דבלית לי' אורחא למישן לא א"כ לדידיה ע"כ ברייתא קמייתא דחשיב לה מטבע אפי' בדלי' ליה אורחא היינו כשאין מקפידות כלל ומילתא דשמואל בדקפדי ולא בחשי וא"כ ברייתא בתרייתא לא מיתוקמא אלא כשמקפידות לגמרי דבחשי נמי לכך פריך א"ה של בבל והן בבבל למאי חזו וכן משמע מדברי המהרש"ל ז"ל. וא"ת למאי דס"ד דפלוגתייהו דרב ושמואל כשאין המלכיות מקפידות כלל תיקשי ליה לרב מברייתא קמייתא וי"ל כיון דקי"ל הלכתא כוותי' דשמואל בדיני שקיל וטרי אליבי' ולמסקנא דפלוגתייהו בקפדי ולא בחשי ניחא דרב נמי מוקי לה בדלא קפדי כלל ובסמוך דבעי רבא מדרב חסדא המלוה את חבירו כו' יש לומר דשפיר קמיבעיא ליה אליבא דשמואל ואיירי דלית ליה אורחא למישן דמודי שמואל דנותן לו מטבע היוצאה באותה שעה וכ"כ הרא"ש ז"ל:

זקן וזקינה מצד אחד כתבו התוספות שכך הוה כתוב מצד אחד זקן וזקינה ושפיר הוה מינכרא מילתא דמטבע של אברהם היא ולא של זקן וזקינה דעלמא דאיתא בפרק הפועלים דעד אברהם לא הוה זקנה בעי רחמי והוה זקנה שנאמר ואברהם ושרה זקנים באים בימים:

בחור ובתולה מצד אחד פירש"י ז"ל יצחק ורבקה ותימה דבשעה שנשא יצחק את רבקה כבר מתה שרה וא"כ היאך היו כתובין שרה ורבקה על מטבע אחת שהרי אין דרך לכתוב על המטבע שם המת ועוד כיון שמתה כבר לא היה להזכירה בלשון זקינה ועוד אמאי כתב עליה זקן וזקינה בחור ובחור' ולא כתב בהדיא אברהם ושרה יצחק ורבקה ועוד שכל מלך שיוצא לו מטבע בעולם דרכו לצייר עליו שם כבודו ותפארת גדולתו או איזה נס שנעשה לו כדאי' בב"ר ארבעה שיצא להם מוניטון בעולם אברהם זקן וזקינה מכאן כולי יהושע שור מכאן וראם מכאן ע"ש בכור שורו וכו' דוד מקל ותרמל מכאן ומגדל מכאן ע"ש כמגדל דוד מרדכי שק ואפר מכאן ועטרת זהב מכאן והכא נמי קאמר דוד ושלמה מכאן וירושלי' מכאן משום דירושלים משוש כל הארץ הוה וא"כ מאי רבותיה דאברהם שהיה כותב עליו זקן וזקינה בחור ובחורה ונהי דזקן וזקינה רבותיה הוה דעד אברהם לא הוה זקנה מ"מ בחור ובחורה מאי איכא למימר דכמה בחורי' ובתולות איכא בעלמא לכך נראה דזקן וזקינה ובחור ובחורה תרוייהו אאברהם ושרה קאי ורמז שנעשה להם נס גדול דאברהם ושרה זקנים היו וחזרו לנערותן שנעשה אברהם בחור ושרה בחור' והולידו אברהם כדאי' במ"ר פ' וירא אמר ר' יוחנן כבר כתיב ואברהם ושרה זקנים מה ת"ל ואברהם זקן אלא שהחזירו הקב"ה לימי נערותיו צריך לכתוב פעם שנייה ואברהם זקן שרה נמי דכתיב אחרי בלותי היתה לי עדנה ואי' בפ' הפועלים מלמד שחזרה לנערותיה שנתפשטו הקמטין כולי וכיון דאברהם נמי חזר לנערותו ניחא מה שתמה ואמר הלבן מאה שנה יולד אף על גב דבתר הכי הוליד כל בני קטורה אלא משום דאחר כך חזר לימי נערותיו:

והא קא זילן פירי משמע דמלתא דפשיטא הוא דבשביל התוספת קא זיילן פירי וקשה דבסמוך קאמר ואי מחמת תרעא זיל משמע דמחמת תרעא זילי ולא מחמת טיבעא קאמר ועוד כיון דלא מחמת טיבעא זילי מאי קמ"ל פשיטא דלא מנכינן ועוד אמאי לא משני בקצרה הכא במאי עסקינן דלא זיילן פירי ונראה דודאי זיילן פירי בשביל התוספת והכי קאמר אי מחמת טבעא זיל וליכא למיתלי במידי אחרינא מנכינן ליה ואי מחמת תרעא זיל דמיד אחר שהוסיפו ירדו גשמים אע"ג דבלאו ה"נ הוה זיל בשביל התוספת לא מנכינן ליה דכיון דאיכא למימר דמחמת תרע' זיל לא מיחזי כרבית:

תוכן העניינים

תורת חיים על בבא קמא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה