אור ברסלב

תורת חיים על בבא קמא· רבי אברהם חיים שור

דף צד

דף צג

הכי גרסינן בספרים אמר ליה הכי קאמרי לא נחלקו בית שמאי ונראה דטעות סופר הוא וצריך להיות הני קאמרי:

הכי גרסינן במקצת ספרים אלא משום דכתיב תעזוב יתירא כדבעי ר' יונתן ויש ספרים גרסי' וכי תימא נגמר מיניה מתנות עניים שאני כדבעי רבי יונתן ונראה דבלאו הכי שפיר קא דחי רבא דמנא ליה לאביי למימר דר' ישמעאל אית ליה דשינוי עומד במקומו דדלמא סבירא ליה שינוי קונה ויליף לה מקרא דוהשיב את הגזלה אשר גזל כדיליף לה רבא בפרק מרובה א"נ מיתורא דהם ולא שנוייהם כבית הלל ושאני התם דכתיב תעזוב יתירא וכיון דקרא קא דריש לא שייך למיפרך נגמר מיניה:

ותנן לא הספיק ליתנו לו כו' כתבו התוספות תימא דלא מייתי מתני' דבהמה והזקינה כו' מפורש לקמן בסמוך גבי הא דקאמר מדאפיך רב ותני גזל פרה וכו':

מיתיבי הניח להן אביהן מעות של ריבית וכו' תימא דלא פריך ממתני' דקתני משלם כשעת הגזילה ור"ת ז"ל תירץ לפי שהמשניות היו קודם רבי לכך פריך מברייתא שהיה מוסיף ר' על המשניות ותימא דא"כ אמאי משני בסמוך אברייתא כאן קודם תקנה כו' כיון דברייתא בימי רבי נשנית ועוד דהא מעשים בכל יום דדנין דיני גזילות כההיא דגזל פדנא דתורא וכל הנך שכתבו התוספות ודוחק לומר דבימי רבי נשנית משנה זו ולא לאחריו דמהיכא תיתי למימר שנתבטלה התקנה בתר הכי ור"י ז"ל תירץ דלא תיקן רבי אלא מאותן שרוב עסקם ומחייתם בגזל וריבית כל ימיהם וקשה דהא ההיא דגזל פדנא דתורא דלקמן דקנסיה רב נחמן משום דגזלן עתיקא הוה משמע דרוב עסקי' בגזל הוה ואפ"ה קנסיה על כן נראה לפרש דרבי לא תיקן אלא באותן שעושין תשובה וכן משמע מדנקט הגזלנין ומלוי בריבית שהחזירו אין מקבלין מהן ולא נקט הגזלנין ומלוי בריבית אין מוציאין מידן משמע דבבאין לעשות תשובה ומחזירין מעצמן איירי ברייתא קמייתא דמותיב מיניה מיירי בעביד תשובה כמו שכתבו התוספות מדקתני וחייבין להחזיר מפני כבוד אביהן וההיא דפריך אקרי כאן ונשיא בעמך לא תאור בעושה מעשה עמך לאו היינו האי דפריך פירכא קמייתא אלא מקשה אחרינא הוא ואגופה דברייתא פריך ואיהו לא הוה ידע דאיירי בעביד תשובה ואידך ברייתא דהגזלנין ומלוי בריבית נמי בעושין תשובה איירי מדקתני אע"פ שגבו מחזירין ולא קתני אע"פ שגבו מוציאין מידן משמע דעביד תשובה ורוצה להחזיר מעצמן איירי וההיא דהרועין והגבאין נמי בהדיא קתני לה תשובתן קשה ומחזירין למכירין ותדע דההי' דגזלנין ומלוי בריבי' בבאין לעשות תשובה איירי מדמוקי לה ש"ס דמחזירין לצאת ידי שמים ואין מחזירין ע"פ ב"ד קאמר והא אין ב"ד כופין את האדם לצאת ידי שמים כדמשמע בהדיא בפרק המפקיד גבי הא דמשני התם דקא תבעי ליה הכא בבא לצאת ידי שמים והא דפריך מינה בפ' איזהו נשך לר' יוחנן אע"ג דרבי יוחנן אינה יוצאה בדיינים קאמר י"ל דר' יוחנן דאמר אינה יוצאה בדיינים אף לצאת ידי שמים ולהחזיר משום תשובה אינו צריך דס"ל דדוקא למיתה ניתן ולא להשבון כדאיתא התם וכן כתבו התוספות שם ובשמעתין ומה שהקשה ר"י ז"ל שכל אדם יכול להערים שיעשה תשובה כו' יש לומר דכל נגזל מיד כשגוזלין אותו הוא תובע את הגזלן ואם אינו זוכה בדין והגזלן מחזיר מעצמו אחר כן פשיטא דתשובה גמורה היא ואין מקבלין ממנו ומדברי הרא"ש זכרונו לברכה משמע דתרתי בעינן שבא מעצמו לעשות תשובה וגם רוב עסקיו ומחיותיו בריבי' וכ"כ הטור ובש"ע ולפי זה ניחא דקנסי' רב נחמן לההוא גזלן עתיקא כיון דלא בא לעשות תשובה. ואתי שפיר נמי מה שהקשו התוספות שכל אדם יכול להערים כו' דכיון דרוב עסקם היה בכך ולא החזירו ועתה חוזרין ודאי תשובה גמורה היא וכ"כ רבינו נסים ז"ל:

אע"פ שהן יודעין שהן רבית דלא מבעיא כשאינן יודעים שהן עצמן רבית אלא שרוב עסקיו של אביהן ברבית הוא דאין חייבין להחזיר אלא אפי' הן יודעין שהן עצמן רבית דגזילה קיימת אין צריכין להחזיר:

הא אביהם חייב להחזיר וא"ת אי תני פטור גבי אביהם הוה אמינא אביהם הוא דפטור מפני תקנת השבים אבל אינהו חייבין דלא שייך גבייהו תקנת השבים כמ"ש התוספות קא משמע לן ויש לומר דאי תני פטור גבי אביהם פשיטא דאינהו נמי פטורין דכיון דאביהן פטור מפני תקנת השבים הרי הגזילה שלו היא לגמרי ויכול לעשות בה מה שירצה להוציאה למוכרה ולהורישה ואם כן פשיטא דהבנים נמי פטורין אע"ג דלא שייך גבייהו תקנתא. וכן משמע לקמן גבי הא דאמר רבא גזל והשביח ומכר מה שהשביח מכר וכו':

גזלנין מה שגבו איכא אי גזול גזול ואי לא גזלנא קרית להו תימא דמאי קאמר ואי לא גזול הא אכתי קושיא קמייתא במקומה עומדת דבין בגזול בין בלא גזול תיקשי מה שגבו איכא. ובפרק איזהו נשך גרסינן גזלנין מאי אע"פ שגבו איכא ונראה דהכא נמי צריך להגיה מאי אע"פ שגבו איכא ולאו מלישנא דשגבו פריך אלא מלשון אע"פ דקתני והכי פירש גזלנין מאי אע"פ שגבו איכא דבשלמא גבי מלו' בריבית ניחא לישנא דאע"פ דהכי קאמר מלוי בריבית שהלוי כבר בריבי' בשטר או משכון לא מיבעיא שלא יגבוהו אלא אפי' אם גבוהו כבר יחזירוהו אבל בגזלנין לא שייך למימר הכי דמה נפשך אי גזל הרי גזל ומאי אע"פ דקאמר ואי לא גזל עדיין ואם כן הוה ניחא דאף על פי דהכי קאמר לא מיבעיא שלא יגזול אפי' אם גזל כבר יחזירנו אם כן קשה גזלנין קרית להו דכיון דלא גזל עדיין אמאי נקט תנא גזלנין דכל כמה דלא גזל לא שייך לקרותו גזלן ובפרק איזהו נשך גרסינן בהדיא ואי לא גזל גזלנין קרית להו:

תוכן העניינים

תורת חיים על בבא קמא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה