אור ברסלב

תורת חיים על בבא קמא· רבי אברהם חיים שור

דף פח

דף פז

יצא עבד שאין לו אחוה פירש"י ז"ל בלשון ראשון שאינו בא בקהל וקשה דאם ממזר ופצוע דכא וכרות שפכה שפסולין בקהל יהיו פסולין לעדות לכך נראה כלשון שני וכן כתבו התוספות:

מה להצד השוה שבהן שכן אינו איש פירש"י ז"ל ולא קרינא בהו שני אנשים וקשה דבכי האי גונא לאו פירכא היא דאם לא כן כל היכא דיליף חדא מתרתי שהן כתובין בקרא תקשי מה להנך שכן כתובין בהדיא ונראה דלאו מכח קולא וחומרא פריך אלא כיון דשניהן שוין בהך מילתא ששניהן אינן איש פירכא היא דעל מה הצד פרכינן כל דהו כדאיתא בפ' כל הבשר דפריך התם מה להצד השוה שבהן שכן גידולי קרקע אע"ג דלאו חומרא הוא להיות נאסרין בכך כדפירש"י ז"ל התם וקאמר התם אמר ליה רב מרדכי לרב אשי הכי אמרינן משמיה דר"ל כל מה הצד פרכינן כל דהו:

אלא תיתי מגזלן ומחד מהנך כתבו התוספות אין להקשות דנילף דממזר ופצוע דכא וכרות שפכה שפסולים לקהל שיהיו פסולין לעדות מגזלן וחד מהנך וכו' דבריהם תמוה דכל היכא דיליף חדא מתרתי צריך לאשכוחי חומרא או קולא דשייכה בשלשתן ולמימר הצד השוה שבהן וכו' כדאמר הכא הצד השוה שבהן שכן אינן בכל המצות ופסולין להעד אף אני אביא את העבד שאינו בכל המצות וכו' וא"כ היאך מצינו למילף ממזר ופצוע דכא וכרות שפכה מגזלן וחד מהנך הא לא דמיין להדדי בשום צד ולא מצי למימר הצד השוה שבהן וכו':

לכתוב רחמנא לא יומתו אבות על בניהם מאי בנים ש"מ וכו' פי' כיון דלפסול קרובים קאתי וטעמא דבנים פסולים לאבות משום דבניהם נינהו לכתוב על בניהם מאי בנים דמשמע שהן בנים דעלמא אלא שמע מינה דלא יומתו על פי אבות שהבנים שלהן לאו בניהם הן אלא בנים דעלמא נינהו דהיינו שאין להן חייס בנים:

איידי דכתב לא יומתו אבות על בנים כתב נמי וכו' וא"ת א"כ הדרא קושיא לדוכתא אכתי נימא דגר פסול לעדות ואיידי דבעי למיכתב ובנים לא יומתו על אבות כתב נמי לא יומתו אבות על בנים וליכא למימר דלא שייך למיכתב רישא דקרא איידי סיפא דהא בריש פירקין נמי קאמר איידי דבעי למיכתב כן ינתן בו כתב נמי כאשר יתן מום באדם וי"ל כמ"ש התוספות לעיל גב' הא דקאמר אלא מעתה יהא עבד כשר לעדות דכיון דמן הדין כשר הוא לעדות דאיש ואחיו במצות הוא איכא למימר דג"ש דלה לה אתי להחמיר ולא לגרעו מאיש והכא נמי כיון דמן הדין מסתבר למימר דגר ועבד כשרי' לעדות אלא דקרא דלא יומתו אתי ומפיק להו מסברא וכיון דעל כרחך צריך לומר דחדא מיכתב איידי דחבריה מסתבר טפי למימר דכתב סיפא איידי רישא כי היכי דנימא דלא אתי קרא ומפיק ליה אלא לעבד לחודא דאין לו חייס כלל אבל גר דאית ליה חייס למטה כשר דכיון דמן הדין כשר הוא כל כמה דאיכא למימר דלא אתי קרא ומפיק ליה אמרינן:

כרבי שמעון בן לקיש דאמר לא שנא וכו' לאו מדבריו דרבי ירמיה בר אבא הוא אלא סתמא דש"ס הוא דקאמר הכי וסיום דבריו דרבי ירמיה בר אבא הוא הא דקאמר בסמוך ואי סלקא דעתך קנין פירות כקנין הגוף דמי כי מיית אב וכו':

תוכן העניינים

תורת חיים על בבא קמא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה