תורת חיים על בבא קמא· רבי אברהם חיים שור
דף עו
רבי שמעון אמלתא אחריתי קאי והכי קתני קצת תימה דלא קאמר חסורי מיחסרא והכי קתני כדאמר בשאר דוכתי ועוד דמה הוצרך להגיה בבא קמייתא הא דאין הגונב אחר הגנב משלם תשלומי ארבעה וחמשה. ועוד דבבא יתירא היא דבריש פירקין תנינא לה בהדיא אין הגונב אחר הגנב כו'. ועוד אמאי הפסיק לפרש טעמא דת"ק קודם שסיים מילת' דר"ש. ונראה לפרש דאינו מגיה כלום והכי קאמר ר"ש אמילתא אחריתי קאי פירש אהא דתנן בריש פירקין דאין הגונב אחר הגנב כו' קאי ר"ש דהכא דאמר קדשים שחייב באחריותן חייב כו' דמהא דקתני אין הגונב אחר הגנב משלם ד' וה' שמעינן דאית ליה לת"ק גונב הקדש מבית בעלים פטור דחד טעמא אית להו דמידי הוא טעמא דאין הגונב אחר הגנב משלם ד' וה' משום דוגונב מבית האיש אמר רחמנא ולא מבית הגנב כדאמר לעיל גונב הקדש מבית בעלים נמי וגונב מבית האיש ולא מבית הקדש ועליה קאי ר"ש ואמר דקדשי' שחייב באחריותן חייב דקרינן בהו וגונב מבית האיש ואין להקשות כיון דת"ק לאו בהדיא קתני לה א"כ איכא למימר דאיהו נמי אית ליה דקדשים שחייב באחריותן חייב דקרינן בהו שפיר וגונב מבית האיש דמדר"ש נשמע לת"ק דכיון דפליג עליה ע"כ שמיע ליה לת"ק דאית ליה דקדשים שחייב באחריותן נמי פטור:
תהי בה ר' אליעזר כמה אמוראי אשכחן דכל חד נקט לשון לעצמו כמו מגדף ר' אבהו פריך רב אחאי: