תורת חיים על בבא קמא· רבי אברהם חיים שור
דף עה
והתניא אמר לו אין בדבריך כלום שכבר הודית פירש"י ז"ל שכבר הודית משמע אפי' אתו עדים בתר הכי פטור אין לפרש דמלשון שכבר דייק הני דמשמע כיון שכבר הודה שוב לא מהניא עדים דאם כן ברייתא קמייתא דנקט נמי הך לישנא דקאמר שכבר אין לו עדים מאי איכא למימר דהתם ליכא לפרושי הכי. לכך נראה דשכבר תיקון לשון בעלמא הוא כאלו אמר כיון שאין לך עדים והכא נמי הוי כאלו אמר כיון שהודית ודייק שפיר דכיון דאמר לו אין בדבריך כלום כיון שהודית משמע דכיון שהודה גרע טפי אלמא דאפילו אתו עדים בתר הכי פטור דאי לאו הכי כי הודה מאי הוי. וליכא למימר כיון שהודית שלא באת אלא בהודאה ואין לך עדים קאמר דא"כ עיקר חסר ועוד דמשמעות הלשון דבשביל שהודה גרע כדפי':
דהא רבן גמליאל פוטר עצמו מכלום הוה וקאמר ליה וכו' אף על גב דרבן גמליאל לאו למיפטר עצמו נתכוון דאדרבא שמח היה שמחה גדולה מכל מקום לאו בכוונה תליא מילתא כיון דבדין מיהא חייב שאם לא רצה רבן גמליאל להוציאו והיה לו לעבד עדים והיה תובעו בדין שיוציאנו פשיטא דלאו כל כמיניה דרבן גמליאל למימר לאו לפטור עצמי נתכוונתי בהודאתי שהרי שמחתי שמחה גדולה דדלמא איערומי קא מערים:
אמר רב אשי מתניתין וברייתא נמי דיקא משמע דהא דדייק לעיל ממתניתין דמודה בקנס ואחר כך באו עדים חייב איירי דוקא בשפוטר עצמו מכלום והשתא ניחא הא דקאמר לעיל לאפוקי מדרב הונא אמר רב ולא קאמר לאפוקי מדרב דהא מימרא מפורשת היא לעיל דרב ושמואל פליגי בהכי אלא משום דאיכא למימר דלא פליגי אלא בהודאה גמורה אבל כשפוטר עצמו מכלום מודה רב דחייב לכך קאמר לאפוקי מדרב הונא אמר רב דעל כרחך רב הונא אית ליה אליבא דרב דאפילו בפוטר עצמו מכלום נמי פטור דאי לאו הכי כי אותיב ליה רב חסדא לרב הונא מעובדא דר"ג אמאי לא משני ליה דר"ג שאני דפוטר עצמו מכלום הוה:
ניתני גנבתי או שאמר טבחתי ומכרתי פירש רש"י ז"ל והוה שמעינן מינה תרתי כולי אלא מדלא תני הכי שמע מינה טעמא דאמר גנבתי כו' לכאורה משמע מפירושו דמדלא קתני גנבתי או טבחתי ומכרתי דייק ואין הלשון משמע כן מדקאמר אלא הא קא משמע לן כולי משמע דאדרבא מדקתני אבל לא טבחתי ולא מכרתי דייקי טעמא דאמר גנבתי כולי ועוד דאם כן ליתני גנבתי לחודא ותו לא. לכך נראה דקא סלקא דעתך דהא דקתני אבל לא טבחתי ולא מכרתי לאו לגופיה איצטריך אלא דיוקא אתי לאשמעינן למידק מיניה דדוקא כשמודה בגניבה וכופר בטביחה ומכירה הוא דאינו משלם אלא קרן אבל איפכא שכופר בגניבה ומודה בטביחה ומכירה כיון דלא חייב עצמו בקרן חייב והיינו דקאמר אלא הא קמ"ל טעמא דאמר גנבתי כולי ומסיק דלגופי' איצטריך דהיא גופא קמ"ל דכיון דאמר גנבתי כו':
אלא מילתא אחריתי איכא בינייהו נראה דלהכי נקט תנא קמא היו שנים מעידין שגנב והיו שנים מעידין אותו שטבח ומכר ולא קאמר והן מעידין אותו שטבח ומכר כדקתני לעיל בפלוגתא דרבנן ורבי יוסי משום דתנ' קמא במלתא אחריתי נמי איירי ומלתא אחריתי לא שייך למיתני אלא בשתי כיתות ומדסומכוס נשמע לרבנן: