תורת חיים על בבא קמא· רבי אברהם חיים שור
דף עד
אי דלא קא מודו בתראי בחבלה כלל דמי כולי עבד בעי שלומי לרב וא"ת לישני שלא היו האחרונים יכולין להזימן רק על מה שאמרו וסימא את עינו אבל על הפלת השן לא היו יכולין להזימן ולהכי אין צריכין לשל' לרב אלא דמי עין אבל העבד יוצא לחירו' בשן וי"ל דא"כ דכוותי' נמי ברישא שלא הוזמו כת שנייה רק על השן לחוד ואמאי חייבין לשלם דמי עין לעבד מיהו אכתי קשה דאע"ג דרישא איירי שלא הוזמו אלא על השן אפי' הכי אשכחן דמחייב אדמי עין כגון דכת ראשונה העידו שביום א' הפיל שינו וביום ב' סימא עינו וכת שנייה אומרים והלא עמנו הייתם ביום א' ואז לא נחבל כלל אבל איפכא היה ביום ב' סימא עינו כאשר אמרתם וביום ג' הפיל שינו ואתא כת שלישית ואפכינהו ואזמינהו רק על ההפכה כמ"ש לעיל דהיינו שאומרים עמנו הייתם ביום ג' אבל ביום אחד היה ואיפכא היה וכבר היה נגמר הדין ונתפרסם הדבר דלא מצי למימר בתר דאפקינהו לחירות כו' ולכך השנייה משלמין דמי עין לעבד ולקמאי לא בעי שלומי כיון דשלישית אינן מזימין לשנייה אלא על ההפכה ולא על ההזמה אכתי מצי שנייה למימר אמת העדנו שביום ראשון עמנו הייתם:
הכא במאי עסקינן כגון שהוזמו על הטביחה תחילה אליבא דרבא הוא דשקיל וטרי ש"ס הכי דבעי לאתויי סייעתא ממתניתין להא דאמר רבא הכחשה תחילת הזמה היא ודחי ש"ס דמתניתין איירי שהוזמו על הטביחה תחילה וליכא סייעתא דלרבא דאמר מכאן ולהבא הוא נפסל מיתוקמא מתניתין שפיר בהכי אבל לאביי דאמר למפרע הוא נפסל וצריך לאוקמי מתניתין כשהעידו בבת אחת א"כ כשהוזמו על הטביחה תחילה אכתי היו מוכחשים על הגניבה כמו שכתבו התוספות לעיל וצריך לומר לאביי דמתני' כשהעידו בבת אחת והוזמו בבת אחת איירי כדמסיק לעיל לפי גירס' ספרי' הישני' דגרסי והוזמו בבת אחת משום דלעיל אליבא דאביי שקיל וטרי ובא ליישב ההיא שינויא לדידיה דאית ליה הכחשה לאו תחילת הזמה היא אבל הכא כיון דאליבא דרבא שקיל וטרי לא חש ש"ס לפרושי אוקימתא דמתניתין אליבא דאביי וסמיך אאוקימתא דלעיל דמסיק אליבא דאביי דמתני' כשהעידו בבת אחת והוזמו בבת אחת בהכי ניחא גירסת הספרים דגרסי לעיל והוזמו בבת אחת והתוס' כתבו לעיל וכן לקמן כי משני מתני' לאביי אהא דאמר הכחשה לאו תחילת הזמה היא ומוקי לה כשהוזמו תחילה על הטביחה אין חושש לתרץ למאי דאמר אביי למפרע הוא נפסל כו' ואין דבריהם מוכרחים: