תורת חיים על בבא קמא· רבי אברהם חיים שור
דף עג
הואיל ואי אפשר לקרות שני שמות כאחד משמע קצת דכל מה דאפשר לומר מיהא בעינן הלכך בעינן לפחות שיאמר מיד תוך כדי דיבור וכן כתבו התוס' דדוקא תוך כדי דבור הוא דמהני:
אמר ליה אביי לא דאפכינהו ואזמינהו כתבו התו' ונראה לר"י דאביי מוקי לה בשלש כיתות כדמוכח לקמן ואיירי דמציעאי נמי אפכינהו ואזמינהו לקמאי כו' וכתבו עוד וכי קתני נמצאו זוממין משלמין דמי עין לעבד ה"ה דמי עין לקמאי אלא לפי שלא הוזכרו הראשונים בברייתא לא חש למיתני ומיהו אין אנו צריכין כלל להיפוך בתראי למיצעאי כו' וזה נראה דוחק לכך נראה לפרש דלהך פירוש' נמי דאיירי בג' כיתות אנו צריכין להיפוך בתראי למציעאי דהא ע"כ הא דכת שלישית אזמינהו לכת שנייה היינו דוקא על ההפכה ולא על ההזמה כגון שהראשונים אמרו ביום ראשון היה והשנייה אמרו ביום ראשון עמנו הייתם אבל ביום שני היה ואיפכא היה ובאו כת שלישית ואומרים אל השנייה עמנו הייתם ביום שני ותו לאו דאי כת שלישית מזימין לשנייה גם על ההזמה כגון שאומרים לשנייה עמנו הייתם גם ביום ראשון ולא ראינו עמכם כת ראשונה אם כן היתה כת שנייה חייבת לשלם דמי עין גם לעדים קמאי כמ"ש התוס' וברייתא לא קתני דמשלמי דמי עין אלא לעבד אלא ודאי איירי דכת שלישית אין מזימין רק על ההפכה ולא על ההזמה ולהכי אין שנייה צריכין לשלם לעדים קמאי מידי כיון דאכתי מצי שנייה למימר אמת העדנו שהראשונים עמנו היו ביום ראשון. והשתא ניחא מה שצריך לומר דשלישית נמי אפכינהו ואומרים שכבר נגמר הדין להיפוך לשלם דמי עין לעבד דאי אזמינהו לחוד אם כן לעבד נמי לא ישלמו כת שנייה כלום דהשתא מצי למימר שמא מעולם לא יצא העבד לחירות כיון דכת ראשונה הוזמו מפי כח שנייה ושנייה הוזמו מפי כת שלישית ושלישית אינם יודעים אם נחבל העבד אם לאו רק שאומרים לשנייה עמנו הייתם ואמאי קתני משלמים דמי עין לעבד לכך קאמר דאפכינהו ואזמינהו דכת שלישית אומרים ידענו שנחבל העבד וכבר נגמר הדין אלא שהיה ביום אחר ואיפכא היה ממש שאמרו כת שנייה ולהכי שנייה צריכין לשלם דמי עין לעבד שרצו להזיקו. ואין להקשות כיון דכת שנייה לא הוזמו רק על ההפכה לא על ההזמה ואכתי יכולין לומר אמת העדנו שעמנו היו ביום ראשון אם כן אף על גב שהעידו איפכא ממה שמעידין כת שלישית אמאי משלמי דמי עין לעבד לימא בתר דמפקא לחירות דמי עין בעי שלומי יש לומר כמ"ש התוס' מאחר שכבר נגמר הדין נתפרסם הדבר ולגרע כח העבד באו: