אור ברסלב

תורת חיים על בבא קמא· רבי אברהם חיים שור

דף עב

דף עא

דלא אכלי בשרא דתורא פירש"י ז"ל לא דקדקתי טעמא של דבר דטעמי תורה נמשלים לבשר כדאיתא בעירובין ולהג הרבה יגיעת בשר כל הלוהג בהן מוצא בהן טעם בשר. ובבתרא אדגרמיתו גרמי בי אביי תו אכלי בשרא שמינה בי רבא:

השוחט ונמצא טריפה וכו' אמר ליה רב חביבי מחוזנאה לרב אשי וכו' קצת קשה כיון דמהשוחט חולין בעזרה דייק אמאי פסיק ש"ס רישא דמילתא הא דהשוחט ונמצא טריפה ואי רישא דבבא נקט א"כ גנב וטבח לרפואה כו' היה ליה למינקט. ועוד קשה דמאי דייק כיון דשחט בה פורתא אסרה כולי דלמא תנא דמתניתין סבירא ליה חולין שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא וכיון דאינן אסורין אלא מדרבנן שפיר דמריה קטבח כדאמר בסמוך וליכא למימר דאם שחיטה ראויה היא ומאי קמ"ל פשיט' דחייב בתשלומי ד' וה' כמו במעש' שבת למ"ד מדרבנן יש לומר דהיא גופא קמ"ל דלא תימ' דאורייתא הוי ופטור משום דלאו דמריה טבח וכן צריך לומר בסמוך דקאמר לימא קסבר ר' יוחנן כולי ועוד דפריך בסמוך לימא קסבר רבי יוחנן כו' ופירשו התוס' ותקשה דידיה אדידיה וקשה לפרושי דא"כ הוה ליה לאתויי הכא הא רבי יוחנן דפרק האיש מקדש כיון דפריך מיניה ונראה לפרש דלהכי מייתי הא דהשוחט ונמצא טריפה דאי לאו הא דהשוחט ונמצא טריפה איכא למימר דטעמא דהשוחט חולין בעזרה משום דקסבר לאו דאורייתא הוא והיא גופא קמ"ל כדפיר' אבל השתא דקתני נמי הא דהשוחט ונמצא טריפה והתם על כרחך אתי לאשמעינן דאף על גב דשחיטה שאינה ראויה היא אפילו הכי שמה שחיטה וא"כ דכוותיה נמי השוחט חולין בעזרה אתי לאשמעינן דאע"ג דשחיטה שאינה ראויה היא שמה שחיטה אלמא דחולין בעזרה דאורייתא היא לכך דייק ש"מ דאינה לשחיטה אלא בסוף והיינו דפריך בסמוך לימא קסבר רבי יוחנן חולין שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא פירש וזהו דוחק דמסתמא הא דהשוחט חולין בעזרה אתי לאשמעינן נמי דאע"ג דשחיטה שאינה ראויה היא אפילו הכי שמה שחיטה דומיא דהשוחט ונמצא טריפה אלמא דחולין שנשחטו בעזרה דאורייתא:

איתמר עד זומם בפרק זה בורר כתבו התוס' דגרסינן בסמוך דאסהידו תרי בחד ותו לא שלא הוזם כי אם האחד ולהכי נקט עד זומם לשון יחיד ודוחק להגיה הספרים ונראה דנקט לשון יחיד משום דקאי אקרא דכתיב נמי לשון יחיד והנה עד שקר העד שקר ענה באחיו ועשיתם לו כאשר זמם לעשות דכל עד שבתורה בשנים הכתוב מדבר אא"כ פרט לך בו אחד:

אין לך בו אלא משעת חידושו כתבו התוספות אע"פ שיש כמו כן עדים עם המגו אין בכך כלום דלא עדיף מגו מעדים נראה להגיה ועוד דלא עדיף מגו מעדי' וכ"כ התוס' בהדיא בפרק חזקת הבתים:

רבא נמי כאביי סבירא ליה בשאר עדות דלאו ממון כגון לענין גיטין וקידושין ועדות החדש אבל בעדות ממון פליגי דפסידא דלקוחות לאו דוקא נקט אלא הה"נ שאר עדות ממון מדלא קאמר איכא בינייהו כל עדות ממון שאין לענין לקוחות כמ"ש התוס':

תוכן העניינים

תורת חיים על בבא קמא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה