אור ברסלב

תורת חיים על בבא קמא· רבי אברהם חיים שור

דף סא

דף ס

מאי ולא אבה דוד לשתותם כתבו התוספות מכאן קשה על פירוש הקונטרס דמעשה בא לפניו דאם כן הוה ליה למימר דשלחו ליה כר"י דחייב אבל אתה מלך אתה לכך פטור ולא אבה דוד לשתות היינו שלא רצה להפטר מחמת שהוא מלך ודבריהם תמוהי' דהא דמלך רשאי להזיק ולפרוץ גדר היינו דוקא כשהוא לצורך מלחמתו כמ"ש הרמב"ם ז"ל בפרק חמישי מהלכות מלכים דרך המלך אין לה שיעור אלא כפי מה שהוא אינו צריך לעקם הדרכים מפני כרמו של זה אלא הולך בשוה ועושה מלחמתו ע"כ וכן למ"ד גדישין דשעורין דישראל הוו דהוו מטמרו בהו פלשתים כיון דלצורך מלחמתו הוה לכך ניחא הא דשלחו ליה דלאחרים אסור אבל אתה מלך אתה ואין מוחין בידך וכן למאן דאמר ליטול גדישין דשעורין דישראל ליתן לפני בהמתן כו' כיון דהוה נמי לצורך אנשי מלחמתו לכך שלחו ליה כיון דמלך אתה אין מוחין בידך אבל למ"ד טמון באש קמיבעיא ליה ששרפו אנשיו גדיש של ישראל שלא לצורך המלחמה אלא להכעיס או לקלקל כדרך אנשי המלחמה ודאי אפילו מלך אסור לעשות כן דאטו בשביל שהוא מלך משלח גלימי דאינשי וכן משמע דהא דקמיבעיא ליה אי כרבי יהודה אי כרבנן על מעשה שבא לפניו במחנה היה שואל כדפי' רש"י ז"ל דאי לאו דאיצטריך ליה השתא א"כ אמאי היה מתאוה לידע הלכה זו עתה שהיה במלחמה והוצרכו לסכן עצמן שלשת הגבורים בשביל כך. ועוד דא"כ לדבריהם נמי תיקשי דמאי פריך מאי ולא אבה דוד לשתותם דמנא ליה דהלכה בעלמא הוה שואל דלמא על מעשה הוה שואל כדפי' רש"י ז"ל ולא אבה דקאמר היינו שלא רצה להפטר מחמת שהוא מלך:

רב אמר נהר ממש פי' רחב הרבה דנהר ממש רחב הוא ושמואל אמר אריתא דדלאי שאין ברחבה אלא אמה דלהכי נקראת אמת המים דעמוק' אמה ורחבה אמה כדפירש"י ז"ל בפרק הפרה וקאמר ש"ס מאן דאמר נהר ממש אע"ג דליכא מיא דכיון דמפיק לה שמואל לנהר דמתניתין מפשטיה ומוקי ליה באריתא דדלאי על כרחך משום דס"ל סתם נהר יש בו מים ולאו סברא היא כלל למימר דתרתי בעינן שיהיה בו מים וגם יהיה רחב כמו נהר ממש דמילתא דפשיטא הוא דהיכא דאית ביה מיא אפי' אין ברחבו אלא אמה סגי וס"ל לש"ס דדוחק לומר דרב ושמואל פליגי בהך סברא לכך קאמר דלא פליגי אלא בפי' דמתניתין רב אמר נהר ממש דסתם נהר נהר ממש הוא ולכך ניחא ליה לאוקמי בהכי אע"ג דהשתא צריך לומר דלית ביה מיא דאי אית ביה מיא אפי' באריתא דדלאי סגי ושמואל אמר אריתא דדלאי דסתם נהר דאית ביה מיא הוא ולכך לא ניחא ליה לפרש נהר ממש ובדלית ביה מיא ומוקי לה באריתא דדלאי והרמב"ם ז"ל בפי"ד מנ"מ כתב וכן אם עברה נהר או שלולית שיש בהן מים ורחבן שמונה אמות פטור משמע דס"ל דרב ושמואל בנהר הרחב שמונה פליגי דלרב אפי' ליה ביה מיא מפסיק ולשמואל לא מפסיק אלא בדאית ביה מיא והלכה כשמואל בדיני ולא משמע כן מדנקט רב נהר ממש ושמואל אריתא דדלאי משמע דרב בנהר שמונה איירי ושמואל איירי בנהר קצר ועוד דא"כ מנא ליה לש"ס למימר דלמ"ד נהר ממש אע"ג דלית ביה מיא לכך נראה כדפי' רש"י ז"ל וכן משמע מדברי הרא"ש והטור ז"ל ובש"ע סי' תי"ח הביא דעת הרמב"ם ז"ל וגם דעת הרא"ש ונראה דדברי הרא"ש עיקר:

היה גדי כפות לו מה שהפסיק בדין זה בין מחלוקת חכמים והודאתן מפורש בתו' פרק כיצד הרגל:

לפלוג וליתני בדידיה נראה דדייק מדלא קתני רבי יהודה אומר ישלם וחכמים אומרים רינו משום ותו לא דהא ודאי אדליקת כלים דרישא קאי משמע דרבי יהודה אתי לאשמעינן דמשלם מה שבתוכו יהיה מה שיהיה אפילו ארנקי בגדיש וחכמים אתו לאשמעי' דאפי' מוריגין אינו משלם דלעולם אינו משלם אלא גדיש של חיטין או של שעורין וכיון דלרבנן אינו משלם אפילו דבר שדרך להניח שם אם כן סיפא דקתני מודים חכמים ע"כ בתוך של חביריו קאמר וא"כ ליפלוג וליתני בדידיה:

אלא אמר רבא בתרתי פליגי במדליק בתוך שלו דרבי יהודה מחייב אפי' ארנקי בגדיש מדלא קאמר רבי יהודה אומר ישלם ותו לא כדפירש והתוספות כתבו דרבי יהודה מחייב אפי' ארנקי בגדיש דאי לאו הכי הוה ליה לפלוגי בדידיה ולימא דמודים חכמים במדליק גדיש של חבירו דחייב במוריגין ואין דבריהם מוכרחים דכיון דבפלוגת' שנייה דהיינו במדליק בתוך של חבירו מחייב רבי יהודה אפילו ארנקי בגדיש אם כן איכא למימר דמודים חכמים קאי אפלוגתא שנייה לכך נקט בירא לאשכוחי דמחייבי רבנן אפי' בארנקי כמו רבי יהודה אבל בפלוגתא קמייתא איכא למימר דלא מחייב רבי יהודה אלא במוריגין וכן פי' רש"י ז"ל דלא מחייב רבי יהודה במדליק תוך שלו אלא בכלים שדרכן להטמין ומהא דנקט ש"ס במילתא דרבי יהודה בפלוגתא שנייה ואפי' ארנקי ולא נקט הכי בפלוגתא קמיית' אין ראיה לפירש"י ז"ל דאיכא למימר דנקט הכי בפלוגתא שנייה לאפוקי מסברא דרבנן דאמרי מוריגין בגדיש אין ארנקי בגדיש לא:

תוכן העניינים

תורת חיים על בבא קמא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה