אור ברסלב

תורת חיים על בבא קמא· רבי אברהם חיים שור

דף נז

דף נו

אמר ליה מודינא לך בבעלי חיים כתבו התו' לעיל לא הוה אסיק אדעתי' האי שינויא כו' וזה נראה דוחק וכתבו עוד אי נמי הך סיפא אאבידה דוקא קאי וכו' ולא משמע כן דמסתמא ארישא קאי דקתני נגנבה או אבדה לכך נראה דסיפא על כרחך בבעלי חיים איירי ורישא דקתני החזירה למקום שיראנה לאו בבעלי חיים איירי אלא בטלית וכיוצא בו דאי לאו הכי תקשי רישא אסיפא דקתני רישא החזירה למקום שיראנה אינו חייב לטפל בה וסיפא קתני לעולם הוא חייב עד שיחזירנה לרשותו הא אם החזירה למקום שיראנה חייב וע"כ צריך לומר דרישא בטלית איירי דלא שייך ביה ניגרי ברייתא לכך סגי ליה כשהחזירה למקום שיראנה אע"פ שהוא מקום שאינו משתמר וסיפא בבעלי חיים איירי דכיון דנקטי להו ניגרי ברייתא חייב להטפל בה עד שיכניסנה לרשות בעלים המשתמרת ולא סגי ליה כשהחזירה למקום שיראנה לכך קאמר ליה מודינא לך בבעלי חיים דאם נגנבה או נאבדה מביתו דמחייב דסיפא ודאי בבעלי חיים איירי כדפירש' אבל רישא דקתני נגנבה או אבדה חייב באחריותה לא בעי לאוקמי בבעלי חיים דמסתמא אהא דקתני החזירה למקום שיראנה קאי דלא איירי בבעלי חיים וכן משמע מדברי הרמב"ם ז"ל בפי"א מגזלה ואבדה שכתב החזיר את האבידה בשחרית למקום שהבעלים נכנסין ויוצאין שם בשחרית אינו חייב להטפל בה שהרי הבעלים רואין אותה אעפ"י שהוא מקום שאינו משתמר במה דברים אמורים בדבר שאין בו רוח חיים אבל בבעלי חיים לעולם חייב להטפל עד שיחזירנה לרשות הבעלים המשתמרת משמע דס"ל דרישא בדבר שאין בו רוח חיים דוקא איירי:

וזהו ק"ו שאין עליו תשובה וא"ת מאי איצטריך למימר שאין תשובה לקל וחומר זה מהיכא תיתי דאית ליה תשובה ועוד מדקא' ואי ס"ד לסטים מזויין גנב הוא אמאי אין עליו תשובה משמע דעיקר הקושיא מדקתני דאין עליו תשובה ואמאי לא פריך בקצרה ואי ס"ד לסטים מזויין גנב הוא איכא למיפרך וכו' וי"ל לפי שהתנא הרגיש בעצמו שיש להשיב על קל וחומר זה דמה לשומר שכר שכן משלם תשלומי כפל בטוען טענת לסטים מזויין לכך קתני וזהו קל וחומר שאין עליו תשובה כלומר שאין בתשובה זו כלום וקא סלקא דעתיה דאביי דלהכי קאמר שאין בתשובה זו כלום משום דקסבר האי תנא דלסטים מזויין לאו גנב הוא אלא גזלן לכך קאמר ואי סלקא דעתך לסטים מזויין גנב הוא אמאי קתני אין עליו תשובה כו' ומשני דהא דקתני שאין בתשובה זו כלום לאו משום דאית ליה לסטים מזויין גזלן הוא דלעולם גנב הוא אלא דקסבר האי תנא קרנא בלא שבועה עדיפא מכפילא בשבועה ולכך קתני וזהו ק"ו שאין עליו תשובה לאפוקי ממ"ד כפילא בשבועה עדיפא:

ה"ג בכל הספרים לימא רב לטעמיה דאמר רב היה לה שלא תאכל וקשה דא"כ כי דח' ש"ס וקאמר הכי השתא אימור דאמר רב התם כו' לאזוקי היא לאחריני דפטורא לשלומי מי אמר מאי איצטריך תו למימר אלא לא מיבעיא קאמר דכיון דדחי שפיר דלא הוי רב לטעמיה לא קשיא תו ולא מידי לכך נראה דגרסינן רב לטעמיה ולא גרסינן לימא רב לטעמיה והכי פירש אמר רב בנחבטה וקא סלקא דעתך דדוקא נחבטה קאמר רב ולכך מפרש ש"ס מעיקרא אבל אכלה אפי' מה שנהנית אינה משלמת דרב לטעמיה דאמר היה לה שלא תאכל ופריך אמרי הכי השתא אימור דאמר רב התם כו' ומשני אלא לא מיבעיא קאמר ולא כדבעי למימר מעיקרא דדוקא נחבטה קאמר:

תוכן העניינים

תורת חיים על בבא קמא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה