אור ברסלב

תורת חיים על בבא קמא· רבי אברהם חיים שור

דף מג

דף מב

היתה שפחה ונשתחררה או גיורת זכה פירש"י ז"ל או גיורת מעוברת מגר ומתו שניהם הא דלא קתני בהדיא שהיתה מעוברת ממשוחרת או מגר משום דסתם גיורת נשואה לגר וסתם משוחררת נשואה למשוחרר כמ"ש התוספות ורש"י ז"ל בפרק הפרה והא דלא קתני בהדיא ומתו משום דארישא קאי דקתני אין הבעל נותן ליורשיו אין האשה נותן ליורשיה ועל זה קאמר שאם היתה משוחררת או גיורת ואין הבעל והאשה זכה וכן מתני' דהפרה דקתני היתה שפחה ונשתחררה וכו' דאיירי נמי שמת הגר לא איצטרך למיתני ומת הגר דקאי נמי ארישא דקתני התם ואם אין לה בעל נותן ליורשיו והשתא מה שכתבו התוספות וה"ה לישראלית הנשואה לגר ומת הגר דפטור והא דנקט שפחה וגיורת משום דאורחא דמילתא כך הוא וכו' בחנם כתבו כן דברייתא כיון דאיירי נמי בנזק וצער השייכים לאשה איכא למימר דקתני שפחה או גיורת לאשמעינן שאם היתה שפחה או גיור' ואין הבעל והאשה זכה המכה בשניהם בדמי ולדות ובנזק וצער וכן משמע מפירש"י ז"ל שכתב או גיורת מעוברת מגר ומתו שניהם פטור מן הכל מיהו מתני' דהפרה דלא איירי אלא בדמי ולדות צ"ל דשפחה וגיורת אורחא דמילתא נקט וכן כתב רש"י ז"ל לקמן:

היתה שפחה ונשתחררה וכו' כשנתעברה מן הגר איירי דליכא למימר שנתעברה מישראל וכדפי' ריב"א שנתעברה בעודה שפחה ועכשיו נשתחררה דהא בפרק הפרה קאמר לא שנו אלא שחבל בה בחיי הגר כמ"ש התוספות ועוד דאי אפשר לפרש כן דקאמר התם לא שנו אלא שחבל בה בחיי הגר אבל חבל בה לאחר מיתת הגר זכיא לה איהי בגווייהו ומחייב לשלומי לה לדידהי ולפי' ריב"א ז"ל דמוקי לה בישראל אמאי פטור כשנתעברה בעודה שפחה ועתה נשתחררה נימא דיהי זכתה בהו כשנשתחררה ולחייב לשלומי לה לדידהי כמו בגיור' שחבל בה לאחר מיתת הגר:

אלימא מדתנן היה גדי כפות לו וכו' למאי דבעי למימר דהא דפטור בסיפא לאו משום דקים ליה בדרבה מינה אלא משום דאין תשלומין לעבד אלא במקום קנס בשור המועד הוה מצי למיפרך דאם כן אמאי נקט רישא גדי כפות ועבד סמוך הא דאפילו שניהם כפותים נמי חייב כיון דלא קים ליה בדרבה מיניה אלא דעדיפא פריך ואין להקשות לריש לקיש דטעמא דפטור משום דק' ב"מ אמאי נקט סיפא עבד כפות וגדי סמוך הא אפי' בשניהם כפותים נמי פטור מהאי טעמא דאיכא למימר דאו או קתני כמ"ש התוספות בפ' כיצד הרגל והכי קאמר גדי סמוך לו ועבד כמו שאמר ברישא שהוא סמוך לו פטור אע"ג דלא קים ליה בדרבה מיניה משום דהוה לו לברוח ועבד כפות לו וגדי כמו כן כפות כמו שאמר ברישא פטור אע"ג דלא היה לו לברוח דקים ליה בדרבה מיניה:

כופר אם כופר כתיב במקום תשלומין ולכך איכא שפיר למימר דאתי לרבויי תשלומין אחרינא דהיינו תשלומי כופר שלא בכוונה כמו בכוונה אבל אם עבד דלא כתיב במקום תשלומין אלא גבי נגיחה לכך ליכא למימר דאתי לרבויי נגיחה שלא בכוונה כמו נגיחה בכוונה דבכוונה השור יסקל כתיב ושלא בכוונה אין השור בסקילה:

תוכן העניינים

תורת חיים על בבא קמא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה