אור ברסלב

תורת חיים על בבא קמא· רבי אברהם חיים שור

דף מב

דף מא

משכח רברבי שדי זוטרי ושקיל רברבי תימא והא אין המשל דומה לנמשל דהא דשדי זוטרי משום דלית ליה מנא כולי האי דליחזקינהו לכולהו כדפירש"י ז"ל אבל הכא דאיכא לאוקמי קרא דובעל השור נקי במתכווין בין בהמית א"כ כי הדר משכח הא דמתכווין מנא ליה דהדר ביה מקמייתא דלמא לא הדר ביה ומוקי קרא לתרווייהו להמית ולמתכוון:

אלא אביי ורבא דאמרי תרווייהו אנשי' אין אסון וכו' תימא לאביי ורבא ולרב אדא בר אהב' כיון דכתיב ובעל השור נקי אנשים דכתב רחמנא למה לי ויש לומר דלפי האמת לאביי ורבא איצטריך אנשים למידק מיניה אנשים אין אסון באשה יענשו על שוורים דאפילו אין אסון באשה לא יענשו וכן לרב אדא איצטריך אנשים למידק מיניה אנשים כי לא נתכוונו לאשה יענשו ולא שוורים דאפילו לא נתכוונו לאשה לא יענשו ותרווייהו צריכי אנשים ובעל השור נקי דאי כתב רחמנא אנשים לחוד הוה אמינא דאדרבה לחיובא הוא דאתי למידק מיניה אנשים יש אסון באשה לא יענשו ולא שוורי' דאפילו יש אסון יענשו וכן לרב אדא היה דייקינן מיניה איפכא כתב רחמנא ובעל השור נקי כדי לפרש ייתורא דאנשים דכתיב גבי ולדות דלפטורי הוא דקאתי ולא לחיובי ואי כתב רחמנא ובעל השור נקי לחוד לא הוה ידעינן אהיכא קאי אי נקי מחצי כופר קאמר אי מדמי עבד אי מדמי ולדות כיון דנקי סתמא כתיב אבל השתא דכתב רחמנא גבי ולדות אנשים למידק מיניה ולא שוורים ולא גלי לן קרא הך דיוקא אי לחיובי אי לפטורי הוא דאתי ופשיטא דלא אתי קרא לסתום אלא לפרש לכך מוקמינן הך יתורא דבעל השור נקי לפירושי יתורא דאנשים דולדות למימר דלמידק מיניה פטורי הוא דאתי ולפי זה לעיל בשינוי' דרב עולא ודרבא נמי איכא למימר הכי דאתי קרא דנחית לפרושי יתורא דאנשים דגבי ולדות למר כדאי' ליה ולמר כדאי' ליה ולרב עולא אי לאו קרא דנקי לא הוה ידעינן אי אנשים ולא שוורי' בין מועדין בין תמין קאמר אי אנשי' ולא שוורים הדומין לאנשים קאמר כתב רחמנא נקי לפרושי יתורא דאנשים ואי לא כתיב אנשים לא הוה ידעינן נקי אהיכא קאי כדפי' אבל השתא דכתיב אנשים מסתמא לא אתי קרא לסתום אלא לפרש ולרבא נמי אי לאו קרא דנקי ה"א דייתורא דאנשים אתי למידק מיניה אנשים ולא שוורי' הדומין לאנשים וק"ו לתמין כתב רחמנא נקי לפרושי ייתורא דאנשים דלא אתי אלא למידק מיניה דתם פטור אבל מועד חייב ואי לא כתיב אנשים לא הוה ידעינן נקי אהיכא קאי אבל השתא לא אתי קרא לסתום וכו' כדפי' והתו' כתבו דאי לא כתיב אנשים הוה פטרינן נמי במועד דלא מחייב הכתוב במועד אלא במקום שחייב בהם ותימא דא"כ אמאי קאמר רבא סד"א אנשים ולא שוורי' הדומין לאנשים וכו' בלאו דומין נמי דכיון דאנשים למיפטר שוורים קאתי על כרחין הוי פטרינן נמי מועד אי לאו קרא דנקי דלא מחייב הכתוב במועד אלא במקום שחייב בתם:

נקי מדמי ולדות פשטא דקרא ודאי כמשמעו הוא לפי שנ' במועד וגם בעליו יומת דהיינו בידי שמים הוצרך לומר בתם ובעל השור נקי מיהו קרא יתירא הוא דאי לא כתיב נמי הוה ידעינן דנקי הוא ובאם אינו ענין דרשינן ליה לחצי כופר או לדמי ולדות או לדמי עבד:

מה כשחייב בבן חורין חלקת בין תם למועד ברייתא זו מוכחת דר"ע לא קבל תשובת רבי אלעזר אלא ס"ל דבאין מתכוין כיון דלא מחייב סקילה ליכא כופר אפילו במועד וא"כ ברייתא דקתני חלקת בין תם למועד במתכוין דוקא איירי ותם פטור משום הביאהו לב"ד וכו' דאי קבלה וס"ל דבאין מתכוין נמי שייך כופר א"כ על כרחך ברייתא דחלקת בין תם למועד באין מתכוין נמי איירי ואם כן תיקשי כיון דלא דריש ר' עקיבא נמי מחצי כופר מנא ליה דתם פטור באין מתכוין:

תוכן העניינים

תורת חיים על בבא קמא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה