אור ברסלב

תורת חיים על בבא קמא· רבי אברהם חיים שור

דף לח

דף לז

דא"כ נכתוב קרא להאי רעהו גבי מועד ותנא קמא סבירא ליה דלהכי כתביה גבי תם משום דתם נאמר ברישא:

מואבים עצמן לא כ"ש וארם ועמון איצטריך לאסור בהן אנגריא שהיו מותרין דאנגריא היו עושין שלא ברשות כמו שכתבו התוס' אבל תימא דא"כ אמאי הזכיר שתי פרידות כיון דבעמון לא רצה לעשות אלא אנגרי' ועוד דבסמוך קאמר שחס הקב"ה על שתי אומות ולא החריבן משמע דעלה על דעתו של משה להחריב שתיהן ולא לעשות בו אנגריא לכך נראה דודאי לא עלה על דעתו של משה להלחם בבני עמון אלא לעשות בהן אנגריא בלבד אלא לפי שעמון ומואב אחים היו והיה גלוי לפניו ית' שאם יבא משה להלחם עם מואב יבאו בני עמון לעזור את מואב אחיהם ואז על כרחו ילחם גם עם בני עמון ויפסד כביכול שתי פרידות לכך אמר לו שתי פרידות טובות וכו' וכה"ג צ"ל גבי יפתח כששלח מלאכים אל מלך בני עמון דכתיב כה אמר יפתח לא לקח ישראל את ארץ מואב ואת ארץ בני עמון ולכאורה קשה דמאי הוצרך להזכיר לו שלא לקחו את ארץ מואב מי בקש זאת מידו אלא לפי שמלך בני עמון שלח לו כי לקח ישראל את ארצי בעלותו ממצרים מארנון ועד היבוק ועד הירדן והיינו ארץ מואב כי נלחם בו האמורי ולקח מידו מארנון עד היבוק כמ"ש הרד"ק ז"ל ובא עתה מלך בני עמון להלחם בישראל בשביל ארץ מואב אחיו:

ואי ס"ד קנס ר"מ בממונם ה"נ נקניס כתבו התוס' דמדרבנן לרבנן נמי ה"מ למיפרך דהא מודו רבנן דקנסי' להו וכו' נראה דמדרבנן לרבנן לא מצי פריך דאע"ג דאינהו נמי סברי דקנסינן להו איכא למימר דס"ל דלאו בכל מקום דאית להו דין בהדי ישראל קנסינן להו אלא בחד זימנא סגי דכיון דקנסינן להו כי נגח שור של ישראל לשור של עובד כוכבים הוי הכיר' דידעי כ"ע ולא יטמעו בהן ותדע שהרי בשור של עובד כוכבים שנגח לשור של ישראל אית להו דלא קנסינן להו אלמא סבירא להו דדיין בחד זימנא אבל ר"מ דקניס להו נמי כי נגח שור שלהם לשור של ישראל אלמא אית ליה דקנסינן להו כל היכא דאית להו דין בהדי ישראל לכך פריך לדידיה באלו נערות נמי לקנוס להו:

תוכן העניינים

תורת חיים על בבא קמא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה