תורת חיים על בבא קמא· רבי אברהם חיים שור
דף יח
והא חבל משונה הוא תימה למאי דס"ד דקאי אדלי תיקשי נמי והא חבל משונה הוא והתוספות כתבו בשלמ' אי אדלי קאי איכא לאוקמי בחבל גרוע וישן וכו' וקשה וכי בשביל דחבל גרוע וישן הוא לא בעי לשלומי מיהא מאי דשויא ודוחק לומר דלא שוה כלום כיון דעד השתא הוה משתמש בו ועוד תימא דא"כ למה ליה למיתני כלל הא דנפסק החבל ליתני תרנגולין שהיו מחטטין בחבל הדלי ונשבר הדלי וכו' וליכא למימר דתנ' אורח' דמילתא נקט ובחבל שנקשר בדלי התלוי באויר איירי ונשבר בנפילה אבל דלי העומד על הארץ לאו אורח הוא להיות חבל קשור בו הא ליתא דפשיטא דלאו בדלי התלוי באויר איירי מדקבעי למיפשט מיניה בעיא דרב' דאיירי בכלי שנשבר על ידי שנתגלגל למקום אחר ולא בנפילה וכן משמע מהא דמסיק רב ביבי דקאזיל מיניה וכן קשה לאידך שינויא שכתבו התוספות דאי אדלי קאי מצינו לפרש דנפסק היינו שהותר הקשר כו' דאם כן למה ליה למיתני הא דנפסק החבל. ועוד קשה דלשון נפסק לא משמע שהותר הקשר אלא נפסק ונקרע. והרמב"ם ז"ל בפ"ב מנ"מ כתב היו מחטטין בחבל ונפסק החבל ונשבר הדלי משלמין נזק שלם ואם היה על החבל אוכל ובעת אכילתן פסקוהו משלם גם על החבל ג"ש וכתב עליו הראב"ד ז"ל לא נהיר ולא בהיר ולא צהיר דהא דמקשינן בגמרא והא חבל משונה הוא אגופה דברייתא קא מקשי ע"כ ודברי הראב"ד תמוהים דאי אגופה דברייתא פריך הוה ליה לסדר הך פירכ' לעיל קודם בעיא דרבא אגופה דברייתא. ועוד קשה דמשמע מדברי הרמב"ם ז"ל שאם אין אוכל על החבל משלמין נ"ש אדלי אע"ג דפסיק' חבל משונה הוא ואמאי הא כיון דחבל משונה הוא והדלי נשבר בחטיטת החבל נמצא שגם שבירת דלי משונה הוא ונראה לפרש דקס"ד דפסיק' החבל לרבותא נקט דאע"ג דפסיקת חבל משונה הוא ומשלם ח"נ אפי' הכי אשבירת דלי משלם נ"ש דאורח' הוא שהתרנגולים רגילין לחטט בחבל ומגלגלין הדלי ומשברין אותו ובנשבר הדלי תחילה ואחר כך פסקו החבל איירי אי נמי שפסקו החבל תחילה ולא פסקו לחטט עד שנתגלגל הדלי ונשבר וקמ"ל דאע"ג דחבל ודלי כי חדא נינהו חלוקין הן בתשלומין וכי האי גוונא איתא לקמן גבי ההוא חמר' דאכל נהמא ופלסיה לסלא ומסיק דאכל והדר פלסי' ומשמע נמי דאתי לאשמעינן דאע"ג דנהמ' וסלא כי חדא נינהו חלוקין הן בתשלומין והשתא פריך שפיר והא חבל משונה הוא בשלמ' אי אדלי קאי איכא למימר דנפסק החבל לרבותא נקט כדפי' ולפי זה דברי הרמב"ם ז"ל נכונים וברורים הם והבית יוסף בסי' ש"צ כתב בשם הרב המגיד דהרמב"ם סביר' ליה כשיטת התוספות ולכך פסק בשלחן ערוך כשיטת התוספות ואין נראה דודאי הרמב"ם ז"ל יש לו שיטה אחרת כדפי' וכן עיקר: