אור ברסלב

תורת חיים על בבא מציעא· רבי אברהם חיים שור

דף קד

דף קג

ל"א דאי בעי לך לאתויי בדוולא תימה אפילו לא אפשר נמי אמאי מנכין לו דכיון דלא יביש נהרא רבה תו לא הוי מכת מדינה והתוספות כתבו דאשמעינן דאפי' יבשו נמי שאר יאורים ודוחק הוא דאתי לשנויי מידי דלא אקשי ליה ועוד דפריך בסמוך לימא ליה שמא בעלמא אמרי לך ופירש"י ז"ל אבל לא בשביל המעיין העליתי בחכירותך משמע דאי ודאי הוא דהעלה המעין בדמי חכירתו ניחא דמנכה לו ולא אמרי' מזלא דחוכר גרים ואם כן תימה מאי איצטריך רבינא למימר בסמוך אלא דקאמר ליה בית השלחין כדקיימא השתא הכי איבעי ליה למימר אלא ודאי בית השלחין ממש קאמר ליה לאפוקי ממאי דסלקא דעתך דשמא בעלמא קאמר ליה ונראה לפרש דשדה בית השלחין כיון דקרקע יביש' היא ואין מי גשמי' מספיקים לה כלל פשיטא הוא שכל החוכר אותה חוכר נמי המעיין שבה ונכלל המעיין בחכירות דבלא מעיין לא שויא מידי וא"כ רישא דמתניתין נמי אע"ג דלא אמר ליה בפירוש חכור לי בית השלחין אפי' הכי בית השלחין חכיר ליה דהיינו השדה והמעיין ורב פפא לפרושי מתניתין קאתי ומשום דלכאורה משמע ליה דאפי' כי יביש נהרא זוטא נמי תו לא חזיא דאין סברה לומר שיטריח עצמו אתויי בדוול' לכך קאמר היכי דמי אלימא דיביש נהרא רבה וכו' מדקאמר אלימא משמע דכי יביש נהרא זוטא נמי קא קשיא ליה מילתא אלא דעדיפא פריך דכי יביש נהרא רבה אפילו לא העליהו בחכירתו מנכה לו משום דמכת מדינה הוא ומשני דשפיר איירי דיביש נהרא זוטא דא"ל איבעי לאתויי לך בדוולא כלומר נהי דבית השלחין חכרתי לך כיון דלא סגיא בלאו הכי מכל מקום מצי למימר אכתי בית השלחין היא דאיבעי לך לאתויי בדוולא דכיון דרישא איירי דלא הזכיר לו בפי' דחכיר מיניה בית השלחין אע"ג דלא אפשר בלאו הכי מצי למימר לאו בית השלחין כדקיימא מעיקרא חכרתי לך אלא כמות שהיה והשתא נמי מיהא בית השלחין הוא כיון דאפשר לאתויי בדוולא אבל סיפא דמתני' דא"ל בפירוש חכור לי בית השלחין וכיון דלא איצטריך למימר הכי בהדיא דהא לא סגי בלאו הכי על כרחך לטפויי קאתי כלומר בית השלחין מעליא כדקיימתא השתא חכור לי דהיינו נהרא רבה ונהרא זוטא ופריך ואמאי נימא ליה שמא בעלמא אמרי לך פי' סיפא נמי אמאי לא סגי בבית השלחין גרוע כמו ברישא דנהי דא"ל בית השלחין בהדיא אפי' הכי איכא למימר דלאו לטפויי קאתי אלא שמא בעלמא אמר ליה והשתא ניחא דמשני רבינא דמדקאמר זה מכלל דקאי בגווה א"כ בית השלחין למה ליה למימר אלא ודאי בית השלחין כדקיימא השתא קאמר ליה דהיינו בית השלחין מעליא נהרא רבה ונהרא זוטא ולא לאתויי בדוולא:

היה דורש לשון הדיוט כתבו התוספות דאפי' לא כתב היה דורש כאלו נכתב דאי דוקא כשכתב מה היה דורש פשיטא שיש לו לקיים כו' וכן כתב ה' המגיד בשם הרמב"ן והרשב"א ור"י ותשובת רב האי גאון ז"ל מיהו תימה מנא ליה לש"ס דהלל הזקן היה דורש לשון הדיוט דהיינו נמי אפילו לא כתב הוי ככתב דמי והא הלל לאו דינא הוה אתי לאשמעינן אלא מעשה שהיה כך היה ואיכא למימר דסבירא ליה דדוקא בעינן שיכתוב לה לכשתכנסי לחופה הוי לי לאינתו אבל אי לא כתב לה הכי לא:

לאיעסוקי ביה ולא למשתי ביה שכרא פירש"י ז"ל דמתוך שתשתכר בשלך תטרח ותעסוק בה יפה ולפי זה אי בעי למשתי שכרא במקצתה רשאי דאכתי יטרח עצמו במותר אבל למה שכתבו התו' שכשמוציאה מפסיד המלוה שאין קרן שלו קיים אינו רשאי להוציא ממנה אפי' כל שהוא:

תוכן העניינים

תורת חיים על בבא מציעא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה