תורת חיים על בבא מציעא· רבי אברהם חיים שור
דף צה
וילמד עליון מתחתון ותחתון מעליון והשתא לא צריך תו קל וחומר לחייב שואל בגניבה ואבידה כשומר שכר ותנא דברייתא אלו לא נאמר קאמר אלו לא נאמר וי"ו דוכי ישאל הוה ילפינן ליה מקל וחומר וכי האי גונא כתבו התוספות בריש פרק מרובה:
הלכך בש"ש ובשואל לחייב אתיא בק"ו מש"ח אף על גב דמדידהו גופא מצי למילף השתא שלא בפשיעה חייבין בפשיעה לא כל שכן אלא משום דאיהו מחייב פשיעה בבעלים ואי הוה יליף מדידהו איכא למימר דיו מה שלא בפשיעה פטור בבעלים אף בפשיעה פטור בבעלים לכך איצטריך למילף להו מש"ח:
והא מדסיפא על גבה הוי רישא במלאכה אחרת כתבו התוספות דמרישא גופא לא מצי למיפרך דאיכא למימר דהיא גופא אתי לאשמעינן דמרפי ואזיל הוה כעל גבה אבל מסיפא פריך שפיר דאמאי נקט אפילו על גבה הא מרישא שמעינן לה ותימא דאם כן מאי משני רישא וסיפא באותה מלאכה ורישא וסיפא רבותא קמשמע לן והא אכתי קשה כיון דטעמא דרישא משום דמרפי ואזיל הוה כעל גבה סיפא אמאי נקט אפילו על גבה הא מרישא שמעינן לה כיון דארישא קאי ורישא בעל גבה איירי גם מה שכתבו התוספות דאם כן כי נמי תוקי רישא במלאכה אחרת תקשי אמאי איצטריך סיפא אפילו וכולי לאו קושיא היא כלל כאשר אפרש. ונראה דהכי פירש דרב המנונא קאמר עד שתהא פרה וחורש בה שתהא הפרה והבעלים במלאכה אחת דוקא וקא מותיב עליה רבא מדקתני אף על פי שהבעלים עושין מלאכה במקום אחר מאי לאו במלאכה אחרת כיון דעושין מלאכה במקום אחר איירי ומשני אף על גב דעושין במקום אחר אפילו הכי מתוקמא באותה מלאכה כגון דמרפי ואזיל קמה ופריך והא מדסיפא על גבה הוי פירש באותה מלאכה רישא במלאכה אחרת אבל מרישא גופא לא מצי פריך דאיכא למימר דהיא גופא אשמעינן דמרפי ואזיל הוי כאותה מלאכה ולא אמרינן דדוקא בעינן שיהו הבעלים אוחזין במלמד הבקר דהוה אותה מלאכה ממש אבל מסיפא פריך שפיר דקתני אפילו הבעלים חורשין על גבה חייב לאשמעינן דאף על גב דעוסקין באותה מלאכה חייב ואי אמרת דרישא באותה מלאכה איירי לא הוה ליה למיתני בסיפא אפי' כיון דעלה קאי אי אמרת בשלמא רישא במלאכה אחרת שפיר כיון דאפילו במלאכה אחרת קאמר דפטור על כרחך טעמא לאו משום דמלאכה אחרת כאותה מלאכה דמי דלא שייך למימר הכי כיון דמלאכה אחרת היא אין לה ענין לאותה מלאכה אלא צריך לומר דגזירת הכתוב הוא דכל היכא דהוה בעלים בשעת שאלה פטור אפילו במלאכה אחרת לכך איצטרך למיתני סיפא אפילו דלא תימא סיפא לא מחייב אלא במלאכה אחרת דומיא דרישא דאיירי בהכי קמ"ל דאפילו באותה מלאכה חייב אלא אי אמרת רישא נמי באותה מלאכה איירי דהיינו במרפי ואזיל אבל במלאכה אחרת חייב אם כן על כרחך טעמא דפטור במרפי ואזיל משום דהוה כאותה מלאכה דאי לאו הכ' הא במלאכה אחרת אמרת דחייב וכיון דרישא באותה מלאכה איירי סיפא מאי איצטריך למיתני אפילו פשיטא דבהכי איירי דומיא דרישא דעלה קאי ומשני רישא וסיפא באותה מלאכה ורישא וסיפא רבותא קמשמע לן כו' דס"ל דבאותה מלאכה גופא יש הפרש קצת בין כשעוסקין הבעלים על גבה ממש ואוחזין המלמד בידיהן לבין כשעוסקין באותה מלאכה שלא על גבה אלא מרפי ואזיל רחוק מן הפרה קצת ותרוייהו באותה מלאכה איירי וסיפא אשמעינן דאפילו עושה על גבה ממש חייב ורישא אשמעינן דאפילו אינו עושה על גבה ממש פטור מיהו טעמא לאו משום דמרפי ואזיל כעל גבה דמי דא"כ הדרא קושיא לדוכתא סיפא אמאי נקט אפילו כיון דעלה קאי אלא טעמא משום דכל שעוסקין באותה מלאכה והוו בעלים בשעת שאלה פטור אפי' אינו עושה על גבה ומקשה לית ליה הך סברא דבאותה מלאכה לא מסתבר ליה לחלק כלל בין עושה על גבה ממש לבין מרפי ואזיל ועושה קצת רחוק ממנה לכך פריך האי מאי אי אמרת בשלמא רישא במלאכה אחרת וכו':