תורת חיים על בבא מציעא· רבי אברהם חיים שור
דף צג
דכוותיה גבי בהמתו תבן ליקוץ לה הוה מצי למיפרך מבנו ובתו הקטנים אלא דניחא ליה למיפרך מרישא דברייתא:
אמר רב אשי כוותיה דשמואל מסתברא לפ"ז ניחא הא דשמואל מוקי לה למתני' בשומרי גיתות וערימות דוקא ולא מוקי לה בין בשומרי גיתות וערימות בין בשומרי גנות ופרדסין דהא מתני' סתמא קתני ואיכא למימר דבכולהו ס"ל דאכיל מהלכות מדינה אע"ג דמשמר לאו כעושה מעשה דמי אלא משום דממתני' דלעיל דייקינן דאפילו עושה במחובר בשעה שאינו גמר מלאכה לא אכיל אפי' מהלכות מדינה כדדייק רב אשי:
בעקורין שנו שהזמורות עקורין משרשיהן עם הקשואין שבהן דאי הקשואין לבדן עקורין לא הוה קרי להו מקשואות אלא קשואין כדפירש"י ז"ל והשתא ניחא דנקט לשון עקורין ולא קאמר בתלושין שנו דגבי זמורות שייך לשון עקירה כיון דעוקרין אותן משרשיהן כדאמר בר"פ המקבל מקום שנהגו לעקור יעקור מקום שנהגו לקצור יקצור:
אימא סיפא ואלו שאינן אוכלין וכו' היינו רישא אע"ג דבכולי ש"ס אורחא דמילתא דתני תנא דבר והיפוכו כדקתני לעיל קוצץ אדם על ידי בנו ובתו הגדולים ע"י עבדו ושפחתו הגדולים אבל לא על ידי בנו ובתו הקטנים ולא ע"י עבדו ושפחתו הקטנים אף על גב דשמעינן לה מדיוקא דרישא שאני הכא דקתני ואלו שאינן אוכלין משמע דאתי לאשמעינן דינא דאי למיתני דבר והיפוכו הוה ליה למימר אבל העושה במחובר לקרקע בשעה שאין גמר מלאכה וכולי אין אוכלין:
אי הכי אומדין אותו מאי הוה ליה למיעבד פי' אי אמרת בשלמא דעייל לעיר לצורכו ולא ברח מפחד קול שאגת אריה ניחא דאומדין אותו שאם גיבור הוא והיה יכול להציל חייב ולא מצי למימר דאף על גב דגיבור אני הייתי בורח מפניו מיראתו דמסתמא היה מציל כיון דגיבור הוא ולא היה ירא מפניו אבל השתא דמוקי לה דעייל לעיר מקול פחד שאגת אריה דאנוס הוא א"נ כי אומדין אותו דגיבור הוא והיה יכול להציל מאי הוי אכתי אנוס הוא וכאין יכול להציל דמי דמצי למימר אע"ג דגיבור אני הייתי מתיירא מפניו וא"נ הוה התם לא היה מציל והיה בורח מיראתו שהרי מפחד קול שאגתו ברח לעיר והיה מתיירא לסמוך על גבורתו ומשני דהוה ליה לקדם ברועי' ומקלות והכי קאמר אין אומרים אלו היה שם היה מציל דודאי היה יכול למצא רועי' שיעזרוהו אלא אומדין אם יכול להציל שהיה אפשר לו למצא רועים חייב ואם לאו שלא היה אפשר פטור ופריך אי הכי מאי איריא שומר שכר אפילו שומר חנם נמי פירש אי אמרת בשלמא דאם יכול להציל בעצמו קאמר ניחא דלא קשיא אפילו שומר חנם נמי נהי דאינו צריך להציל בעצמו אפילו הכי ליחייב מטעם דהוה ליה לקדם ברועים ומקלות ועוד אמאי קתני ואם לאו פטור אכתי ליחייב משום דהוה ליה לקדם וכו' דאיכא למימר דברייתא איירי דאינו יכול למצא רועים שיעזרוהו אבל השתא דאם יכול להציל דקתני ברועים ומקלות איירי אם כן אפילו שומר חנם נמי: