אור ברסלב

תורת חיים על בבא מציעא· רבי אברהם חיים שור

דף צא

דף צ

ופשטי להו לאיסורא דלא כהלכתא דאמר שמואל וכו' כתבו התוס' תימה לר"י היכי מוכח משמואל דליכא איסורא מדרבנן דשמואל לא איירי אלא מדאורייתא וכו' נראה לפרש דשפיר מוכח משמואל דכיון דסבירא ליה דמדאורייתא לא לקי עד שיכניס כמכחול בשפופרת אם כן מסתבר למימר דרבנן עשו הרחקה לדבר ואסרו אפילו להעלות זכר על נקבה שאינה מינו גזירא שמא יכניס כמכחול בשפופרת אבל להכניסן לדיר פשיטא דמותר אפי' מדרבנן דמהיכי תיתי למיגזר כולי האי ועוד דהוי כמו גזרה לגזרה הכנסה לדיר אטו העלאה והעלאה גזירה שמא יכניס כמכחול בשפופרת והרמב"ם ז"ל בפ"ט מכלאי כתב נמי בהדיא שיש לחלק בין העלאה להכנסה שכתב המרכיב זכר על נקבה שאינו מינו וכו' לוקה ואינו לוקה עד שיכניס כמכחול בשפופרת אבל אם העלה זה על זה בלבד מכין אותו מכות מרדות ומותר להכניס שני מינין לסהר אחד:

ומין במינו נמי אחיזה אין הכנסה לא תימא כיון דלא איירי קרא אלא בכלאי' מנא לן לאסור הכנסה מין במינו והתו' כתבו דדייק מדנקט תנא לא יאחוז דלא יכניס הוה ליה למינקט דלא תרביע הכנסה משמע אלא דלהכנסה לא איצטריך ומוקי לה לאחיזה באם אינו ענין וקצת דוחק הוא דלא תרביע בין אחיזה בין הכנסה במשמע גם דוחק לומר דמוקי לה לאחיזה באם אינו ענין ועוד תימה דמאי קאמר אלו נאמר בהמתך לא תרבי' הייתי אומר וכו' מאי קשיא ליה לתנא דקאמר הכי והא מילתא דפשיטא היא דהייתי אומר כן ואמאי לא מפרש נמי הכי סיפא דקרא דכתיב שדך לא תזרע כלאי' ועוד אמאי נקט לישני דהייתי אומר לא יאחוז אדם את הבהמה כדי שיעלה עליה זכר ולא קאמר בקצרה דאלו נאמר בהמתך לא תרביע הייתי אומר אפי' מין במינו תלמוד לומר כלאי' ועוד יש לדקדק אמאי שינה לשון הברייתא דלעיל קאמר לא יאחוז אדם את הבהמה בשעה שעולה עליה זכר והכא קאמר לא יאחוז אדם את הבהמה כדי שיעלה עליה זכר ונראה לפרש דקשיא ליה לתנא כיון דמין במינו נמי אסור מונשמרת מכל דבר רע דאפילו להסתכל בחמור וחמורה בחזיר וחזירה בשעה שנזקקין זה לזה ילפינן מיניה דאסור אם כן כלאים דכתב רחמנא למה לי לכתוב בהמתך לא תרביע ותו לא דלישתמע מיניה דמין במינו נמי אסר וקאמר אלו נאמר בהמתך לא תרביע ולא נאמר כלאים הייתי אומר וכו' פי' דהא דילפינן מונשמרת שלא יסתכל אדם בחמור וחמורה וכו' היינו משום דלא טריד בעבידתא ואיכא למיחש להרהור' אבל היכא דטריד בעבידתיה שפיר דמי ואלו נאמר בהמתך לא תרביע ולא נאמר כלאים הייתי אומר דאפי' בשעת מלאכה נמי אסור והיינו דקאמר הייתי אומר לא יאחוז אדם את הבהמה כדי שיעלה עליה זכר כלומר אפילו שהוא טרוד במלאכתו שעושה כו' כדי שיעלה עליה זכר ותתעבר ממנו תלמוד לומר כלאים כלאים הוא דאסור וכולי והשתא דייק שפיר מדנקט תנא לא יאחוז ולא נקט לא יכניס דהא אפילו להכניס נמי שרי לרבי יהודה היכא דטריד בעבידתיה אלמא דסבירא ליה לתנא דאפילו כשהוא טריד בעבידתיה לא שרי אלא אחיזה דליכא הרהורא כולי האי אבל להכניס אפילו טריד בעבידתיה נמי אסור משום הרהורא וקשיא לרב יהודה דמתיר אפילו להכניס:

סברוה מהלך כעושה מעשה דמי וכו' וא"ת מדקתני מתני' אבל משום השב אבידה וכו' משמע דהכי קאמר דאף על גב דלא אמרו אלא בשעת מלאכה אבל משום השב אבידה לבעלים אמרו פועלין אוכלין בהליכתן אף על גב דלא הוה שעת מלאכה אם כן למאי דסברוה דמהלך כעושה מלאכה דמי מאי אבל ויש לומר דאי אמרינן עושה בגפן זה אינו אוכל בגפן אחר צריך לומר מתני' דקתני וכולן לא אמרו אלא בשעת מלאכה היינו בשעת מלאכה באותו גפן קאמר דלא קרי לה שעת מלאכה אא"כ עושה מלאכה באותו גפן כיון דבשעת מלאכה בגפן אחר אינו אוכל מגפן זה ולכך קאמר אבל משום השב אבדה וכו' דאף על גב דלא אמרו אלא בשעת מלאכה באותו גפן אפילו הכי משום השב אבדה אמרו פועלין אוכלין בהליכתן אף על גב דהליכתן צורך גפן אחר הוא ואכילתן מגפן זה:

תוכן העניינים

תורת חיים על בבא מציעא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה